סיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
←‏תיירות: המרה לתבנית והסרת משפט נטול תימוכין נדרשים
שורה 85:
כמו כן, לאורך 600 הקילומטרים של חופי הים האדום בחצי האי שוכנים כמה אתרי צלילה מהיפים בעולם, אשר משמשים מוקד עלייה לרגל עבור צוללים מכל רחבי תבל. ה[[שונית אלמוגים|שוניות]], אשר נמשכות לאורך כל חצי האי, הן במצב מעולה ביחס לשוניות אשר שוכנות מצפון לגבול, לאורך חופי אילת, הן בשל מיעוט הצוללים באופן יחסי והן בשל הפיתוח התיירותי הדל יחסית לכמות החופים.
 
[[ממשלת מצרים]] השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח האזור, שהפך לאבן שואבת כסף זר עבור המדינה הענייה, ולכן היא מנסה להבטיח את השקט במקום, לעיתים על חשבון זכויות האדם של ה[[בדווים]] והמצרים. מאז [[נסיגת צה"ל מסיני (1982-1980)|הנסיגה הישראלית מסיני]] פותחו מאד מתחמי התיירות בחצי האי: בשארם א-שייח' נבנו בתי מלון מפוארים ובחופי [[נואיבה]] ו[[דהב]] נבנו חושות ובתי מלון בדרגה בינונית ונמוכה. ב-2005, נפתח באזור [[טאבה]] מתחם תיירות יוקרתי בשם 'טאבה הייטס' הכולל חמישה בתי מלון מפוארים אליהם מגיעים תיירים מערביים בטיסות צ'רטר לשדה התעופה בטאבה. כדי לשמור על הביטחון באזורים הפופולריים לישראלים, מקשה גם היום הממשלה על כניסת אזרחים מצרים ואזרחים של מדינות ערביות אחרות לשטח שמנואיבה ועד טאבה. עם זאת, מאז פיגועי הטרור ב[[טאבה]], שארם א-שייח' ודהב ב-2004–2006, ניתנה התרעה ביטחונית של [[משרד החוץ]] שלא לצאת לסיני. וכך, על אף המאמצים המצריים לשמור על ביטחון התיירים, התמעטה מאוד התיירות הישראלית לסיני ואתרי נופש רבים שהיו מבוססים על קהל ישראלי נעלו את שעריהם או שהחלו להתבסס על תיירות אירופאית. על פי פרסומים מצריים, כיום{{הבהרה|באיזו שנה?}} מבקרים בסיני קרוב לשלושה מיליון תיירים בשנה, רובם מארצות אירופה ומיעוטם מארצות הברית וישראל.
 
בעקבות [[המהפכה במצרים (2011)|המהפכה במצרים]] בשנת [[2011]], נפגעה התיירות במצרים כולה באופן קשה, אך החל משנת [[2016]] נרשמת התאוששות בתחום זה, בפרט בקרב תיירים מישראל. בתקופת החגים של שנת [[2016]] נרשם זינוק במספר הישראלים שנכנסו לסיני,{{הערה|{{ynet|דני שדה, [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4872764,00.html |הישראלים חוזרים לסיני: זינוק של 140% באוקטובר], באתר [[ידיעות אחרונות]], |4872764|31 באוקטובר 2016}}}} ובקיץ [[2017]] אף גדל שיעור התיירים הנכנסים לסיני מ[[ישראל]] ב-54% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2016.{{הערה|{{mako|לי אברמוביץ'|הישראלים שבים לסיני: "לא מפחדים"|68676021bd5be51004|news-money/consumer-q3_2017|24 בספטמבר 2017}}}}
 
בשנת [[2018]] חל זינוק נוסף, כשלפי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] חלה בשנה זו עליה של 95 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כשמהחודשים [[ינואר]] עד [[ספטמבר]] נכנסו 321 אלף ישראלים לסיני, לעומת 164 אלף בתקופה המקבילה בשנת [[2017]].{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|למרות אזהרות המסע: הישראלים נוהרים לסיני|economy/82235|7 באוקטובר 2018}}}}.
 
במקביל לפיתוח התיירותי, מתרחש גל הגירה ממצרים לסיני שכולל אכלוס של ערים במערב חצי האי, ועובדים רבים, מצרים ו[[סודאן|סודנים]] שמגיעים לעבוד בתעשיית התיירות במזרח חצי האי. גל זה הפר את ההגמוניה ה[[בדואים|בדואית]] בסיני.