תאודור רוזוולט – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריית הצי ואסטרטגיה==

 

עם פרסום "''השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה, 1660–1783''" ב-1890, הפך אדמירל משנה [[אלפרד תייר מהן]] לתאורטיקן חשוב בתחום הלוחמה הימית אצל מנהיגי אירופה. רוזוולט הקדיש תשומת לב מיוחדת לטענתו של מהן שרק אומה עם צי חזק תוכל לשלוט בימים, להפעיל לחץ דיפלומטי מלא, ולהגן על גבולותיה.{{הערה|Peter Karsten, "The Nature of 'Influence': Roosevelt, Mahan and the Concept of Sea Power." ''American Quarterly'' 23#4 (1971): 585–600. [http://www.jstor.org/stable/2711707 in JSTOR]}}{{הערה|Richard W. Turk, ''The Ambiguous Relationship: Theodore Roosevelt and Alfred Thayer Mahan'' (1987) [https://www.questia.com/library/2008464/the-ambiguous-relationship-theodore-roosevelt-and online]}} הוא השתמש ברעיונותיו של מהן לעיצוב האסטרטגיה הימית האמריקנית כששירת כסגן מזכיר הצי ב-98–1897. כנשיא, בין 1901 ל-1909, הקדיש רוזוולט מאמץ רב לבניית צי עוצמתי, ושלט את [[הצי הלבן הגדול]] להקיף את כדור הארץ בין 1908 ל-1909 כדי להפגין את כוחה הימי של ארצות הברית. הצי עדיין לא התקרב אל [[הצי המלכותי הבריטי|הצי הבריטי]], אולם הפך לצי החזק ב[[המיספירה#חצי הכדור המערבי|חצי הכדור המערבי]]. בניית [[תעלת פנמה]] לא נועדה רק כדי לפתוח את ערי [[החוף המזרחי (ארצות הברית)|החוף המזרחי]] אל הסחר באוקיינוס השקט, אלא גם כדי לאפשר לצי החדש להפליג הלוך ושוב ולהפגין את עוצמתו.{{הערה|Carl Cavanagh Hodge, "The Global Strategist: The Navy as the Nation's Big Stick", in Serge Ricard, ed., ''A Companion to Theodore Roosevelt'' (2011) pp 257–73}}{{הערה|Stephen G. Rabe, ''Theodore Roosevelt, the Panama Canal, and the Roosevelt