המוות בשפה העברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כינוי להמתה ולא למיתה
שורה 11:
* '''נפל''': מיוחס לחייל שמת בשדה הקרב, או בעת עמידה על המשמר.
* '''שלח יד בנפשו''': מיוחס לאדם שהתאבד.
* '''התאבד''': מיוחס לאדם שהורג או ממית את עצמו.
* '''נפטר''': קיצור של הביטוי "נפטר מן העולם" המופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], למשל ב{{בבלי|כתובות|קד|א|ללא=שם}}: "דאמר רבי חייא בר גמדא אמר ר' יוסי בן שאול: בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, צדיק פלוני בא", וב{{בבלי|יומא|לח|ב|ללא=שם}}: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו". יש המפרשים את הביטוי כפטירתו של האדם מעול [[מצווה|מצוות]], ולפיכך משתמשים בו לגבי יהודים בלבד, אף על פי שאין לכך ראיה מן המקורות{{הערה|1={{הארץ|רן הכהן|יהודי נפטר, גוי מת|1.1354864|תרבות וספרות, 17.10.08}}}}.
* '''הלך לבית עולמו''', '''הלך לעולמו''': על-פי {{תנ"ך|קהלת|יב|ה}}: "כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים". משמעות הביטוי "בית עולם" הוא "בית נצחי", והכוונה היא לקברו של האדם. הקיצור "הלך לעולמו" נוצר כשיבוש של הביטוי מספר קהלת, אם כי כיום הוא נפוץ יותר.