ג'ירף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←זיהויו עם ה'זֶמֶר' המקראי: הפסקה לא הייתה רלוונטית תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
ביטול גרסה 24458351 של 80.246.138.135 (שיחה) |
||
שורה 93:
במילון [[יעקב כנעני|כנעני]] מתועדת גם הצורה ז'ורף בשמשה את סופרי ימי הביניים.
==זיהויו עם ה'זֶמֶר' המקראי==
הג'ירפה [[מעלי גרה|מעלת גרה]] ו[[מכפילי פרסה|מפריסת פרסה שסועה]], ומכאן שלפי המקרא היא בעל חיים טהור. צוות מחקר ערך בשנת 2003 שני ניתוחים בג'ירפות ב[[ספארי]], בשיתוף עם רבנים, והתוצאות הוכיחו שמדובר בחיה כשרה{{הערה|[[זהר עמר]], ארי זיבוטפסקי ודני זיבוטסקי, "כשרות הג'ירף לאכילה – דו"ח ניתוח", '''תחומין, כג''', תשס"ג, עמ' 499 – 491{{ש}}הרב [[אליעזר מלמד]], [http://revivim.yhb.org.il/2013/04/04/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%94/ בין הבהמה הטהורה לטמאה], מדור 'רביבים', עיתון [[בשבע]], גיליון 537.}}. גם בדיקת חלב הג'ירף הראתה כי הוא [[הגבנה|מתגבן]], תכונה הקיימת בחיות כשרות בלבד{{הערה|[[זהר עמר]], עוזי מרין ודוד אילוז, "גיבון חלב כקריטריון כשרות להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים", '''בד"ד 21''', תשס"ט, עמ' 75- 94}}.
לפי תרגומים קדומים, יש המזהים אותה עם ה[[זמר (בעל חיים)|'''זֶמֶר''']], הנמנה בתורה עם שבעת מיני החיות הטהורות. סברה זו נמצאה, בין השאר, בכתבי [[רבי סעדיה גאון]], [[רד"ק]] ו[[שמעון בן צמח דוראן|רבי שמעון בן צמח דוראן]]. בעת החדשה צידד בה [[אברהם קורמן]], אשר הסתמך על [[ציורי מערות]] ממצרים מאמצע האלף השלישי לפנה"ס, בשביל להסביר מהיכן היא הייתה מוכרת לעם ישראל בזמן כתיבת התורה.
הרב [[שלמה מחפוד]] קבע כי מדובר בזמר המקראי ואמר בראיון שהוא היה אוכל אותה בעצמו אם הייתה [[שחיטה|נשחטת]] כהלכה.
המתנגדים לזיהוי זה טוענים שהוא לא סביר מכיוון שאין ממצאים [[ארכאוזואולוגיה|ארכאו-זואולוגיים]] להימצאות הג'ירף בארץ ישראל בתקופות היסטוריות. מחקר שנעשה בשנת [[2011]] על ידי פרופ' [[גיא בר-עוז]] ופרופ' [[זהר עמר]] מאוניברסיטת בר-אילן בחן את כלל שרידי בעלי החיים שנמצאו ב-133 אתרים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]] ועד ל[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. על פי מחקר זה, בעל החיים "זמר" איננו ג'ירף אלא [[עז הבר]]{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר עוז]], "זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה", '''קתדרה 132''', תשס"ט, עמ' 54-33}}.
==גלריה==
| |||