תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gertiu32 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אתר מורשת עולמית
| שם = העמק נהר אוואש התחתון
| תמונה = [[קובץ:Awash river.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = נהר האוואש
| מדינה = {{דגל|אתיופיה||+}}
| סוג = תרבותי
| קריטריונים = [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 2|2]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 4|4]]
| מספר מזהה = 9
| שנת הכללה = 1980
|הערות=
|קואורדינטות=
|מפה=
}}
{{נהר
| שם = נהר אוואש
| תמונה = -
| אורך = 1,200
| גובה = 232
| מוצא = מפגש הנהרות [[ קוריו]] ו[[קרנסה]], דרומית-מערבית ל[[אדיס אבבה]]
|ספיקה=
| שפך = [[אגם אבה]]ה
|שטח=
| מפה = [[קובץ:Ethiopia Map-Heb-awash.jpg|מרכז|250px|נהר האוואש נובע מדרום לאדיס אבבה ונשפך לימת אבה]]
|מוצא=מפגש הנהרות [[ קוריו]] ו[[קרנסה]], דרומית-מערבית ל[[אדיס אבבה]]
|שפך=[[אגם אבה]]ה
|מדינות={{דגל|אתיופיה||+}}
|מפה=[[קובץ:Ethiopia Map-Heb-awash.jpg|מרכז|250px|נהר האוואש נובע מדרום לאדיס אבבה ונשפך לימת אבה]]
|כיתוב מפה=
 
}}
'''נהר אוואש''' (ב[[אמהרית]]: '''አዋሽ''') הוא אחד הנהרות הגדולים ב[[אתיופיה]] ואורכו כ-1,200 ק"מ. הנהר נובע דרומית-מערבית לבירה [[אדיס אבבה]] וזורם תחילה מזרחה. לאחר מכן פונה בקשת רחבה וזורם לכיוון צפון, ולבסוף הוא פונה לכיוון מזרח ונשפך לשורה של שש ימות ביניהן הוא מחבר. הימה האחרונה היא [[אגם אבה|אגם אַבְּהֶה]] על גבול [[ג'יבוטי]], כ-100 ק"מ מערבית לחופי [[האוקיינוס ההודי]]. אגן ההיקוות של הנהר סגור והוא משתרע על חלקים נרחבים מ[[מדינות אתיופיה|מדינות]] [[אורומיה]], [[אמהרה]], [[סומלי]] ו[[עפר]].
שורה 30 ⟵ 22:
==היסטוריה==
[[קובץ:Lucy Mexico.jpg|ימין|ממוזער|150px|דגם של השלד "לוסי" כפי שהוא מוצג במוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה ולהיסטוריה במקסיקו סיטי]]
בני אדם חיו בעמק האוואש משחר היות המין האנושי, ובעמק הנהר המרכזי נמצאו שרידיהם של מספר [[הומינינים]]. עמק הנהר התחתון הוא מולדתם המסורתית של ה[[עפרים]], וחלקו העליון יושב ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] על ידי ה[[אורומו (עם)|אורומו]].
 
ב-[[1960]] הוקם סכר הידרואלקטרי על נהר האוואש, כ-75 ק"מ מאדיס אבבה וזה יצר [[אגם מלאכותי]] בשטח של 180 קמ"ר. חלקו המרכזי של האוואש, ממזרח לאדיס אבבה, הוא הגבול הדרומי של "הפארק הלאומי אוואש" המשתרע מאז שנת [[1966]] על שטח של 756 קמ"ר. חלקו התחתון הוכרז בשנת [[1980]] כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי ארגון אונסק"ו שקבע: