תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 37.26.147.253 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=לקיחת דבר בלי רשות בעליו|אחר=מונח בהלכה היהודית|ראו=[[גניבה (משפט עברי)]]}}
כל מי שגונב הוא חרא בנאדם שרמוטה מניאק
{{מפנה|גזל}}
'''גניבה''' או '''גֶּזֶל''' פירושם לקיחת דבר בלי רשות [[בעלות|בעליו]]. מושגים אלה מוכרים ב[[משפט עברי|משפט העברי]], כמו גם ב[[המשפט בישראל|משפט הישראלי]] המודרני, שבו '''גניבה''' היא עבירה מוכרת ב[[חוק העונשין|דיני העונשין]], בעוד ב[[דיני הנזיקין]] של המדינה מוכרת עוולת ה'''גזל''' כחלק מהעוולות שבגינן ניתן לקבל סעד משפטי.{{הערה|עבירת הגניבה שבדיני העונשין כוללת בתוכה גם את המושג ההלכתי של "גזל". ה"גזל" ההלכתי, ה"גזל" הנזיקי וה"גניבה" מדיני הנזיקין מתארים התנהגות שונה במקצת. בעוד שהגזל ההלכתי מתאר נטילת חפץ מבעליו בכוח ובלא הסכמתו, אם כי בידיעתו, אין המונחים המודרניים של ה"גזל" הנזיקי וה"גניבה" העונשית דורשים כלל את ידיעת הבעלים או שימוש בכוח, והם מדגישים את [[זכות הקניין]] של הנגזל בחפץ, לעומת היעדר הזכות של הגזלן.}}
 
==איסור גזל וגניבה ביהדות==
הוא גם בגניבה מיהודי וגם בגניבה מגוי. ואין חילוק ביניהם ואסור לגזול מהתורה אף את הגוי (הכלל אומר שאיסורים שלא נאמר לאחריהם השייכות ל "אחיך" או "רעך" הכוונה היא כוללנית גם לגוי ולכן למשל איסור "לא תרצח" הוא גם ביהודי וגם בגוי)
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזל (משפט עברי)]], [[גניבה (משפט עברי)]]}}
'''גזל''' הוא [[מצוות לא תעשה]] מן ה[[תורה]] שעניינה לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים; התורה מצווה על כך בספר [[ויקרא]]: {{ציטוטון|לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל|{{תנ"ך|ויקרא|יט|יג}}}}. איסור גזל הוא [[לאו הניתק לעשה]], ולפיכך אדם שגזל ועבר על הלאו מחויב ב[[מצוות עשה]] של "והשיב את הגזילה"; המקור לדין זה גם הוא בספר ויקרא: {{ציטוטון|וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל|{{תנ"ך|ויקרא|ה|כג}}}}.
במקרה שהחפץ השתנה בזמן שנמצא אצל הגזלן, דהיינו שאכלו אותו או שינו את צורתו (ואפילו היה הדבר ב[[אונס]]), הרי החפץ שייך לגזלן, והגזלן חייב לשלם את תמורתו לבעליו (ולא את החפץ עצמו).
חז"ל אמרו ש"השואל שלא מדעת כגזלן"- דהיינו אדם שלקח חפץ שלא ברשות הבעלים, אפילו על מנת להחזירו אחר-כך לבעלים, הרי זה גזל. אולם במקרים מסוימים כלל זה לא מוחלט (לדוגמה: [[ניחא ליה לאיניש ליעבד מצווה בממוניה]] או [[זכין לאדם שלא בפניו]]).
 
נוסף על איסור הגזילה, ישנו איסור נוסף – איסור גניבה, שאף עליו ציוותה התורה: {{ציטוטון|לֹא תִּגְנֹבוּ|{{תנ"ך|ויקרא|יא}}}}. ההבדל בין גניבה לגזילה הוא בכך שגניבה נעשית בהיחבא ובלא ידיעת הבעלים, ואילו גזילה נעשית בכוח ובידיעת הבעלים.
בהלכה מובא גם איסור סיוע בעבירה, ומי שקונה סחורה גנובה למשל נחשב כמסייע בעבירה.
 
בזמן שהתקיימה ה[[סנהדרין]], אדם שגנב ונתפס היה צריך לשלם לבעלים [[תשלומי כפל]] על הדבר הנגנב, דהיינו פי שניים מערך הגניבה.
 
איסור גניבה מהתורה הוא גם בגניבה מיהודי וגם בגניבה מגוי. ואין חילוק ביניהם ואסור לגזול מהתורה אף את הגוי (הכלל אומר שאיסורים שלא נאמר לאחריהם השייכות ל "אחיך" או "רעך" הכוונה היא כוללנית גם לגוי ולכן למשל איסור "לא תרצח" הוא גם ביהודי וגם בגוי)
כמו כן איסור גזל הוא אחד משבעת מצוות בני נוח וגם הגויים מחויבים בו.