ויקיפדיה

פלטפורמת פיתוח Low code – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ Ldorfman העביר את הדף משתמש:Ulmerido/טיוטה לשם פלטפורמת פיתוח Low code בלי להשאיר הפניה: מיזוג גרסאות עם הערך הקיים כבר במרחב הערכים
שורה 1:
'''פלטפורמת פיתוח Low code''' (הידועהלואו כ"מערכותקוד) תשתית(באנגלית לפיתוח מהיר" או "מפ"מ"; ב[[אנגלית]]: "en:Low-code_development_platform|'''''Low-code development platform",''''']] או '''''LCDP''''' ובעברית '''''מערכות תשתית לפיתוח מהיר''''' או '''''מפ"LCDP"מ''')'' היא תוכנה, המספקת סביבת עבודה למתכנתים לטובת יצרת אפליקציות בעזרת ממשקים גרפים וקונפיגורציות. זאת במקום התכנות המסורתי של כתיבת הקוד. הפלטפורמה עשויה להתמקד בעיצוב ופיתוח של סוג מסוים של ישומים כמו: מסדי נתונים, תהליכים עסקיים או [[יישום רשת|יישומיאפליקציות רשתweb]]. פלטפורמות ה- low code יכולות לייצר אפליקציות מלאות לחלוטין או כמעט מלאות - שדורשות לתכנת בכתיבת קוד לדברים ספציפים. ▼
{{אין מקורות}}
▲'''פלטפורמת פיתוח Low code''' (הידועה כ"מערכות תשתית לפיתוח מהיר" או "מפ"מ"; ב[[אנגלית]]: "Low-code development platform", או "LCDP") היא תוכנה, המספקת סביבת עבודה למתכנתים לטובת יצרת אפליקציות בעזרת ממשקים גרפים וקונפיגורציות. זאת במקום התכנות המסורתי של כתיבת הקוד. הפלטפורמה עשויה להתמקד בעיצוב ופיתוח של סוג מסוים של ישומים כמו: מסדי נתונים, תהליכים עסקיים או [[יישום רשת|יישומי רשת]]. פלטפורמות ה-low code יכולות לייצר אפליקציות מלאות לחלוטין או כמעט מלאות - שדורשות לתכנת בכתיבת קוד לדברים ספציפים.
 
פיתוח בLCDP הוא פיתוח מהיר באופן משמעותי לעומת כלי פיתוחים מבוססי סביבות דור 3.
כלים כגון [[Mendix]] ו-OutSystems שהן פלטפורמות פיתוח בלואו קוד, מהוות סביבת פיתוח עשירה ורחבה, אך בעיקר ברת הרחבה על ידי ממשקים קלים או הרחבה באמצעות שימוש ב-Online_marketplace בו ניתן להשתמש בהרחבות שאחרים פיתחו וגם פיתוח רכיבים שחסרים בשפות דור 3 ושילובם בתוכנה.▼
 
היתרונות בפיתוח כזה הן בכמה מימדים: הניתוח, הפיתוח, כוח האדם וניהול הפרויקט. בכל אחד מאלה פלטפורמת הlow-code מביאה תובנות ישנות לידי מימוש עכשווי.
 
▲כלים כגון [[:en:Mendix|Mendix]] ו-OutSystems וOutSystems שהן פלטפורמות פיתוח בלואו קוד, מהוות סביבת פיתוח עשירה ורחבה, אך בעיקר ברת הרחבה על ידי ממשקים קלים או הרחבה באמצעות שימוש ב-בM[[:en:Online_marketplace|arket place]] בו ניתן להשתמש בהרחבות שאחרים פיתחו וגם פיתוח רכיבים שחסרים בשפות דור 3 ושילובם בתוכנה.
 
כאן למעשה טמון הפער בין כלי [[:en:Low-code_development_platform#Low_code_vs._no_code|No-Code]] שבהן לא ניתן להרחיב את התוכנה, לבין low-code  הניתן להרחבה.
 
מערכות הLCDP (מפ"מ) צפויות לתפוס נתח שוק רחב. [[:en:Forrester_Research|חברת המחקר פורסטר]] מעריכה כי שווי השוק למפ"מ יגיע להיקף של 15.5 מיליארד דולר עד שנת 2020.
 
אתר [https://www.marketsandmarkets.com/Market-Reports/low-code-development-platforms-market-103455110.html?gclid=Cj0KCQiA6dLgBRDoARIsAJgoM4s5Z1PuzL-lJ6uD4Y5k3GsO0YR9HFJ9gn-l2AAb9HO3i9x9TbdnibUaAsVbEALw_wcB MarketsAndMarkets] העריך כי עד 2022 שווי השוק יגיע להיקף של 27.23 מיליארד דולר.
 
== היסטוריה ==
פעם, בעידן מחשבי ה-Mainframe [[:en:Mainframe_computer|MainFrain]] ובעידן רשתות התקשורת וה [[:en:Client–server_model|Client-Server]], קראו לכלים בתחום "- [[מחולל יישומים|מחוללי יישומים]]", או "שפות מהדור הרביעי". זאת משום ששפות אלה נבנו באמצעות שפות של הדור השלישי (C, Java ואחרות) ופעלו לא כשפות מקומפלות אלא כ-Interpreters.
 
זאת משום ששפות אלה נבנו באמצעות שפות של הדור השלישי (C, Java ואחרות) ופעלו לא כשפות מקומפלות אלא כ Interpreters.
בשנות ה-2000 כלים אלה זכו לכינוי "Rapid Application Development". כלים אלה סבלו מאבולוציה שבעצם הפחיתה ממהירות הפיתוח ומהירות הביצועים. דורות של [[מהדר]]ים הוחלפו במהירות והאתגר לתחזק כלי RAD ברמת עדכניות גבוהה הפחית את הערכים המוספים שלהם. עם ההתקדמות הטכנולוגית, מה שפעם היה ה-Server Side עבר ל[[מחשוב ענן]] ומה שיה ה-Client Side הוא כעת המחשב האישי, ה[[טלפון חכם|טלפון החכם]], או כל מכשיר המתחבר לענן. בעולם הענן, נושא הביצועים מטופל בקנה מידה אחר. אחת התוצאות המעניינות היא החזרה של כלי הפיתוח המהיר לשולחן. למעשה, כלי תשתית לפיתוח מהיר הפכו לאחד הטרנדים הלוהטים בשווקים.
 
בשנות ה-2000 כלים אלה זכו לכינוי [[:en:Rapid_application_development|Rapid Application Development]]. אולם כלים אלה סבלו מאבולוציה שבעצם הפחיתה ממהירות הפיתוח ומהירות הביצועים. דורות של מהדרים ([[מהדר|קומפיילרים]]) הוחלפו במהירות והאתגר לתחזק כלי RAD ברמת עדכניות גבוהה הפחית את הערכים המוספים שלהם.
בשנת 2014, IDC טבעה את המונח Low Code, תוך שהיא סוקרת את הצורך והפתרונות בתחום הפיתוח המהיר ומאז, זה השם המקובל בעולם.▼
 
אלא שמטוטלת עולם המחשוב המשיכה בדרכה, ומה שפעם היה ה-Server Side כעת הוא בענן ומה שיה ה-Client Side או המחשב האישי, כעת הוא הטלפון החכם (או כל מכשיר המתחבר לענן).
 
בעולם הענן, נושא הביצועים מטופל בקנה מידה אחר. אחת התוצאות המעניינות היא החזרה של כלי הפיתוח המהיר לשולחן.
 
למעשה, כלי תשתית לפיתוח מהיר הפכו להיות אחד הטרנדים הלוהטים בשווקים.
 
▲בשנת 2014, IDC טבעה את המונח Low Code , תוך שהיא סוקרת את הצורך והפתרונות בתחום הפיתוח המהיר ומאז, זה השם המקובל בעולם.
 
אם ננסה לתת שם עברי לתחום הוא כנראה יהיה '''תפ"מ''' (תשתית לפיתוח מהיר) אבל אפשר גם לזכור ש Low Code הוא בעיקר פחות קוד.
 
== מפ"מ בישראל ==
תחום ה- Low code החל להתפתח לאחרונה בישראל, וישנן מספר חברות סטרט-אפ המציעות שירותים של הטמעה ופיתוח מהיר של ישומיים.
 
בשנת ב-2018ב2018 משרד הבריאות הוציא מכרז ל-"פלטפורמה ליישום ופיתוח מהיר ואיכותי של יישומים" ודרש שימוש באחד מהכלים הבאים: AppianהבאיםAppian, Kony, MendixOutSystems{{כ}} או, SalesForce : ServiceNow.
 
== יתרנות פיתוח ב Low code ==
 
;פיתוח מהיר: פיתוח באמצעות כלי פיתוח גרפיים, מאפשר למפתח מיומן להגדיל את קצב הפיתוח בסדר גודל. ברוב מוצרי ה-low Code המערכת כבר כוללת רכיבים שמפשטים ומפחיתים את היקף העבודה.▼
==== <u>פיתוח מהיר:</u> ====
;קל לתחזוקה ושינוי: כשמערכת מושתתת על כלים גרפיים, מהגדרת בסיס הנתונים, דרך הלוגיקה העסקית, חווית המשתמש והממשקים, השינוי והתחזוקה פשוטים יותר, מהירים יותר וצורכים וצורכים פחות משאבים.▼
▲;פיתוח מהיר: פיתוח באמצעות כלי פיתוח גרפיים, מאפשר למפתח מיומן להגדיל את קצב הפיתוח בסדר גודל. ברוב מוצרי ה-low Code המערכת כבר כוללת רכיבים שמפשטים ומפחיתים את היקף העבודה.
; צורך בכח אדם מצומצם: כתוצאה ממהירות הפיתוח, עם אותם המשאבים העומדים לרשות הארגון ניתן לפתח הרבה יותר. קלות הלמידה ופשטות הפלטפוקמה מגדיל את מגוון האנשים שאפשר להכשיר. כך, רכיבים קלים שאינם בעלי לוגיקה מורכבת יכולים להיות מפותחים על ידי Citizen Developers, כאשר בפיתוח העמוק שעליו שוקד כ"א מקצועי, מגביר את הקצב בסדר גודל.▼
 
ברוב מוצרי ה low Code המערכת כבר כוללת רכיבים שמפשטים ומפחיתים את היקף העבודה.
 
==== <u>קל לתחזוקה ושינוי:</u> ====
▲;קל לתחזוקה ושינוי: כשמערכת מושתתת על כלים גרפיים, מהגדרת בסיס הנתונים, דרך הלוגיקה העסקית, חווית המשתמש והממשקים, השינוי והתחזוקה פשוטים יותר, מהירים יותר וצורכים וצורכים פחות משאבים.
 
==== <u>מעט כוח אדם:</u> ====
▲; צורך בכח אדם מצומצם: כתוצאה ממהירות הפיתוח, עם אותם המשאבים העומדים לרשות הארגון ניתןתוכלו לפתח הרבה יותר. קלות הלמידה ופשטות הפלטפוקמההממשק מגדיל את מגוון האנשים שאפשר להכשיר. כך, רכיבים קלים שאינם בעלי לוגיקה מורכבת יכולים להיות מפותחים על ידי Citizen Developers, כאשר בפיתוח העמוק שעליו שוקד כ"א מקצועי, מגביראנחנו מגבירים את הקצב בסדר גודל.
 
== ביקורת ==
מומחי IT טוענים כי פלטפורמות הפיתוח Low code אינן מתאימות ליישומים גדולים ובינוניים. בנוסף, חלק הביעו חשש שאימוץ מפ"מ באופן פנימי עלול להוביל לעלייה ביישומים שאינם נתמכים במחלקות ה-ITהIT.
 
== ראותחומים גםנוספים ==
 
* [[פיתוח תוכנה זריז|Agile]]
* [[שפות דור רביעי]]
* [[WYSIWYG]]
* [[No-Code]]
 
== קישורים ומאמרים חיצוניים ==
 
* [https://www.simplifyit.co.il/lowcode/lowcode-rightsolution מתי נכון להשתמש בlow code - מאמר של חברת simplifyIT]
* [https://www.simplifyit.co.il/lowcode/technicaldebt חוב טכני, ואיך זה קשור ללואו קוד]
* [https://www.simplifyit.co.il/lowcode/whatislowcode לואו קוד - במה מדובר?]
* [https://www.health.gov.il/Services/Tenders/Documents/com110_2018.pdf מכרז בנושא low code מטעם משרד הבריאות]
* [https://www.pcmag.com/roundup/353252/the-best-low-code-development-platforms השוואה בין מוצרי לואו קוד של pc magazine]
* [https://www.g2crowd.com/categories/low-code-development-platforms G2 Crowd Grid® for Low-Code Development Platforms]
 
[[קטגוריה:פיתוחEnterprise יישומי וובarchitecture]]
[[קטגוריה:תכנותSoftware development]]
[[קטגוריה:Low code development]]
{{DEFAULTSORT:פלטפורמת פיתוח Low code}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פלטפורמת_פיתוח_Low_code"