חינוך גאוגרפי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים- השלמות |
הכנסת מפה בטימטרית |
||
שורה 79:
לסיכום פרק זה בהיסטוריה של החינוך הגיאוגרפי בארץ אפשר לומר, כי מצד אחד חלה המשכיות ושמרנות ודבקות בתכנים שנילמדו ומטרות שנקבעו בתחילת המאה העשרים. מאידך החלו להסתמן בסוף התקופה מצבים שאיפשרו שינויים מסויימים בחינוך הגיאוגרפי: בנוסף לצרכי החברה והלאום, החלו מתכנני המקצוע והמורים לקחת בחשבון גם את התפתחות המקצוע באקדמיה (איפשרו לימוד נושאים לא רגיונליים כגיאוגרפיה פיזית) ואת צרכיו של התלמיד היחיד (אפשרויות בחירה והעדפה). ניצני התפתחות זאת היו תשתית חשובה שעליה התפתח החינוך הגיאוגרפי שעה שהוכרזה הרפורמה בחינוך בישראל. <ref>ראה: איזנשטט שמואל, 1973, '''החברה הישראלית רקע התפתחות ובעיות''', מגנס, ירושלים </ref>
==== משנות השבעים לתחילת המאה ה 21 ====
[[קובץ:Atlantic bathymetry.jpg|ממוזער|לידי מערכת החינוך המודרנית עומדים כעת ייצוגים מרהיבים של פני כדור הארץ. מפה המדגימה את המבנה הטופוגרפי שמתחת פני האוקיינוס האטלנטי, ומאפשר ללמד על תנועת היבשות והתפתחות נופן.]]
הפערים החברתיים -כלכליים בישראל, הביאו להקמת ״[[ועדת פראוור]]״ (1964) שהמליצה על ביצוע [[רפורמה בחינוך]], שבמרכזה היה שינוי מבנה בתי הספר והקמת חטיבות הביניים, שלא היתה קיימת לפני כן. החלטה זו הביאה לצורך לשנות את תוכניות הלימודים. נציגי משרד החינוך יצאו לאוניברסיטת שיקגו ללמוד מהאמריקאיים, ומשחזרו הקימו את ״היחידה לתוכניות לימודים״ (1966) שמתפקידה היה להוציא לפועל את הרפורמה ולהפיק ספרי לימוד חדשים. שנה לאחר מכן, הוקמה ועדה לענייני מקצוע הגיאוגרפיה בראשות פרופ׳ [[דוד עמירן]], שהתאימו את תכני הגיאוגרפיה למבנה מערכת החינוך החדשה. התוכנית לכיתות הנמוכות - ״מולדת וחברה״, היתה מורכבת יותר ונדונה בועדה מקצועית אחרת. <ref>א.ידלין, המפנה בפיתוח תוכניות לימודים, אצל אדן ש., '''על תוכניות הלימודים''' '''החדשות''', מעלות, תל אביב, עמ 9-20, 1971</ref>
בדיונים שנערכו בעניין מהות החינוך הגיאוגרפי, טען עמירן כי הגיאוגרפיה הוא מקצוע שחוקר את תפוצת התופעות הגיאוגרפיות בעולם ואת סיבותיה, זאת כדי לעזור לפתור בעיות חברתיות, כלכליות ומדיניות בעולם. פרופ׳ אריה שחר, הוסיף באותו דיון וטען כי עבר זמנה של הגיאוגרפיה הרגיונלית כי היא חסרת בסיס תיאורתי, וצריך ללמד ולחקור את ״ההשתנות המרחבית של התופעות״<ref>האגודה הגיאוגרפית הישראלית, '''עלון גיאוגרפי''', 1967, ירושלים, עמ׳ 1-13)</ref>
| |||