באר טוביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
2. המושבה החדשה יועדה להיות "אסם התבואה" של הישוב היהודי והקרקע באזור הדרום נחשבה כמתאימה לגידול חיטה.
 
לצורך הקמת המושבה נרכשה משבצת קרקע בת כ-5,600 דונם, מרבית השטח מאדמות הכפר הערבי [[קסטינה]] ממזרח, אך גם מהכפר [[בית דראס]] ממערב. האישור מהרשויות הטורקיות להקמת בתי המושבה התעכב, בזמן שמתיישבים מכלים את חסכונותיהם בהמתנה ביפו. חלקם התייאשו ושבו ל[[בסרביה]]. לבסוף, בקיץ 1888, הוחלט ע"י הפקיד הראשי של הברון, בלוך, בהסתמך על תקנות [[השלטון העותה[[עות'מאני]] שלא ניתן להרוס מבנה לאחר שהונח עליו גג, לבנות צריפי עץ ב[[ראשון לציון]], לפרק אותם ולסמן את החלקים כך שניתן יהיה להשלים את הקמת המבנים תוך זמן קצר באתר המיועד.
 
בח' תשרי תרמ"ט, 13 בספטמבר 1888, יצאה שיירת עגלות, שנשאו את הצריפים המפורקים, נהוגה ע"י איכרים מ[[ראשון לציון]] ואיתם קבוצת נגרים ומשגיח מטעם הברון. הדרך עד [[גדרה]] היתה מוכרת להם, אך איש מהם לא היה מעולם מדרום לה. לאחר שטעו בדרך, הם הצליחו להגיע לאתר המושבה רק למחרת, ערב [[יום כיפור]]. הצריפים הורדו מהעגלות והעגלונים מיהרו לעזוב כדי לשוב לביתם לפני כניסת החג. הנגרים נשארו במקום ונסמכו על סיוע מאנשי [[בית דראס]] שסיפקו להם מזון ומים.