|
כלים כגון [[Mendix]] ו-OutSystems הן פלטפורמות פיתוח בלואו קוד. אלה, מהוות סביבת פיתוח עשירה ורחבה, אך בעיקר ברת-הרחבה על ידי ממשקים קלים, או הרחבה באמצעות שימוש ב-Online marketplace, בו קיימות הרחבות שאחרים פיתחו.
== היסטוריה והווה ==
פעם, בעידן [[Mainframe|מחשבי ה-Mainframe]] ובעידןוהשימוש רשתותב[[שרת-לקוח|מודל התקשורת והשרתשרת-לקוח (Client-Server)]], קראו לכלים בתחום זה "[[מחולל יישומים|מחוללי יישומים]]", או "שפות מהדור הרביעי". זאת משום ששפות אלה נבנו באמצעות שפות של הדור השלישי (C, Java ואחרות) ופעלו לא כשפות מקומפלות, אלא כ-Interpreters.
בשנותב[[שנות ה-2000]], כלים אלה זכו לכינוי "Rapid Application Development". כלים אלה סבלו מאבולוציה שבעצם הפחיתה ממהירות הפיתוח ומהירות הביצועים. דורות של [[מהדר|קומפיילרים]]ים (קומפיילרים) הוחלפו במהירות והאתגר לתחזק כלי RAD ברמת עדכניות גבוהה הפחית את הערכים המוספים שלהם. עם ההתקדמות הטכנולוגית, מה שפעם היה ה-Server Side עבר ל[[מחשוב ענן]] ומה שהיה ה-Client Side הוא כעת המחשב האישי, ה[[טלפון חכם|טלפון החכם]], או כל מכשיר המתחבר לענן. בעולם הענן, נושא הביצועים מטופל בקנה מידה אחר. אחת התוצאות המעניינות היא החזרה של כלי הפיתוח המהיר לשולחן. למעשה, כלי תשתית לפיתוח מהיר הפכו לאחד הטרנדים הלוהטים בשווקים.
בשנת 2014, IDC טבעה את המונח Low Code, תוך שהיא סוקרת את הצורך והפתרונות בתחום הפיתוח המהיר ומאז, זה השם המקובל בעולם.
== מפ"מ= בישראל ===
תחום ה- Low code החל להתפתחמתפתח לאחרונהגם בישראל, וישנן מספר חברות סטרט-אפ המציעות שירותים של הטמעה ופיתוח מהיר של ישומיים.
בשנת ב-2018 משרד הבריאות הוציא מכרז<ref>{{הערה|[https://www.health.gov.il/Services/Tenders/Documents/com110_2018.pdf< מכרז פומבי מספר 2018/ref>110 ל- פלטפורמה ליישום ופיתוח מהיר ואיכותי של יישומים עבור החטיבה לבריאות דיגיטלית ומחשוב במשרד הבריאות], באתר [[משרד הבריאות]], 18 בנובמבר 2018}} ל"פלטפורמה ליישום ופיתוח מהיר ואיכותי של יישומים" ודרש שימוש באחד מהכלים הבאים: Appian, Kony, MendixOutSystems{{כ}} או SalesForce.
== יתרנות פיתוח ב Low code ==
| 