היסטוריה של רפובליקת אירלנד – הבדלי גרסאות

המלחמה פגעה מאוד בכלכלתה של אירלנד, והמחסור במוצרי יסוד ניכר לאורך כל המלחמה. ביוני [[1947]] כללה [[ארצות הברית]] את אירלנדבמדינותאירלנד במדינות שקיבלו סיוע במסגרת [[תוכנית מרשל]].

ב-[[1948]] הפסיד דה ואלירה בבחירות לאחר שש עשרה שנות שלטון רצופות לו, ולמפלגתו [[פיאנה פול]]. [[ג'ון קוסטלו]], מנהיג מפלגת [[פיין גייל]] עלה לשלטון, בראש קואליציה של מפלגות ביניהן מפלגתו של שון מק'ברייד "ילדי הרפובליקה" (Clann na Poblachta). מק'ברייד, שמונה לשר החוץ, ואשר אביו היה בין המוצאים להורג לאחר [[מרידת חג הפסחא]] מיהר לנקוט בצעד האחרון לניתוק התלות ב[[בריטניה]]. ב-[[1 באפריל]] [[1949]] התקבל בפרלמנט חוק הרפובליקה של אירלנד. המדינה החדשה הפכה לרפובליקה. כל כוחותיו וסמכויותיו של המלך האנגלי ניתנו בידי הנשיא, שהיה עתה לראשה הבלתי מעורער של המדינה. על פי כללי [[חבר העמים הבריטי]] מדינה המכריזה על עצמה כרפובליקה פורשת מידית מחבר העמים. שלא כמדינות כ[[הודו]] אשר הכריזה על עצמה כרפובליקה עם קבלת העצמאות, לא טרחה אירלנדלבקשאירלנד לבקש את קבלתה מחדש לחבר העמים לאחר ההכרזה.