קרינה מייננת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מקורות קרינה מלאכותיים: clean up, replaced: טבקטבק באמצעות AWB
מ ←‏ליניארי ללא ערך סף: תקלדה, replaced: הועדה ← הוועדה
שורה 139:
התאוריה שכן אומצה נקראת 'מודל ליניארי ללא ערך סף' (LNT = linear no threshold), על פיה הסיכון לחלות בסרטן גדל ביחס ישיר לרמת החשיפה לקרינה מייננת.{{ש}}
גם מודל זה לא הוכח מדעית, אלא מבוסס על המשכה ליניארית עבור קרינה במינונים שכן גורמים נזק. ברמות חשיפה גבוהות מאוד, כמו הרמות להן נחשפה אוכלוסיית [[הירושימה]] ו[[נגסאקי]] בעת ההתקפה האטומית האמריקאית במלחמת העולם השנייה, אכן מתקיים יחס ליניארי בין החשיפה לקרינה לבין הסיכוי לחלות בסרטן. המודל הליניארי ללא ערך סף מתבסס על עובדה זו, ולמעשה מחיל אותה גם על רמות קרינה נמוכות מאוד, כאלה שאת השפעתן אין באפשרותינו למדוד. {{ש}}
כאשר עובדים לפי מודל זה, המטרה היא להפחית את רמת החשיפה לקרינה ככל האפשר. על כן, מודל זה נחשב לבטוח יותר: כאשר פועלים לפי מודל זה, ייתכן שננקוט באמצעי הגנה מחמירים יתר על המידה, אך לכאורה שום נזק לא ייגרם.{{הערה|1=ראו בספר:Health Risks from Exposure to Low Levels of Ionizing - BEIR VII Phase 2 - Radiation מאת National Academies Press }} מודל זה אומץ על ידי מספר גופים בארצות הברית: הוועדה לוויסות הגרעין (NRC), המשדר לאיכות הסביבה (EPA) והועדהוהוועדה של האקדמיה הלאומית למדע.{{הערה|1=ראו בדו"ח BEIR VII, שמסוכם [http://www.nap.edu/execsumm_pdf/11340.pdf מסמך זה]}}
על פי מודל זה, בערך 1% מהאוכלוסייה יחלו בסרטן במשך חייהם כתוצאה מקרינה מייננת טבעית או מעשי ידי אדם.