משה שרת – הבדלי גרסאות

בשנת [[1961]] נבחר ליושב ראש ה[[הסתדרות הציונית העולמית]] וליושב ראש הנהלת [[הסוכנות היהודית]].{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} שרת כיהן בתפקיד יושב ראש ההסתדרות הציונית עד יום מותו.

ב-4 בפברואר 1961, בימי ה"פרשה", התנגד בישיבת מרכז מפא"י לתביעת בן-גוריון להדיח את פנחס לבון מכהונתו כמזכ"ל ההסתדרות. הוא תיאר בנאומו את האווירה השוררת במפלגה תחת שלטון בן-גוריון: "זה מכבר אני רואה בתוכנו, בשיקולינו, בתגובותינו, בהכרעותינו כי לא הכבוד והצדק משמשים נר רגלינו, כי אם הפחד והחשבון".{{הערה|יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 49, הערה 4.}}

היריבות בינו לבין בן-גוריון הגיעה לשיאה ב-12 בפברואר 1965, כאשר הובא על [[כיסא גלגלים]] אל ועידת מפא"י העשירית ויצא בהתקפה חריפה על בן-גוריון, במה שכונה "נאום כסא הגלגלים", בו מתח ביקורת קשה על בן-גוריון ותמך בראש הממשלה [[לוי אשכול]], שסירב לתביעת בן-גוריון להמשיך לעסוק בפרשת ה"עסק ביש".{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}}