המנורה – הבדלי גרסאות

מלבד ההתייחסויות בדברי אחרוני הנביאים שהיו בתקופת תחילת [[בית שני]] אל המנורה, אנו יודעים גם מסיפור [[מרד החשמונאים]] שלהדלקת המנורה בבית המקדש בטהרה הייתה חשיבות רבה לעם היהודי גם הרבה לפניהם. דוגמה לדבר אנו רואים בדברי חז"ל המתאריםכותבים נס שהיה במקדשכי בכל יום בתקופתוימיו של הכהן הגדול [[שמעון הצדיק]], שלאורך כל ימיו לא כבה הנר המערבי של המנורה{{הערה|מסכת יומא דף ל"ט עמוד א'}}. בכך ראו עוד סימן לשכינה שבישראל על אף שכבר פסקה הנבואה ושהמקדשוש[[בית השנישני]] לא היה במעלתו של הראשון.

בתבליט ב[[שער טיטוס]] מופיעה המנורה כשקניה מעוגלים, וכך גם בתבליטי מנורות רבים שנמצאו בארץ ישראל{{הערה|1=ציור המנורה ב[[הרובע ההרודיאני|רובע ההרודיאני]] שבעיר העתיקה, ציור של מנורה מעוגלת ב"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_94.3.pdf בית המנורות]" בפינת הכותל הדרומי והמערבי, ציור המנורה ב[[בית שערים]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/941/221.html ציור המנורה בבית הכנסת במגדל] ועוד. (ראו תצלומים רבים [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2147321&forum_id=18642 כאן])}}. יחד עם זאת, ישנם ציורי מנורה עתיקים בהם המנורה מופיעה כבעלת קנים אלכסוניים, כזו היא המנורה שבציור הקיר בבית הכנסת העתיק שבעיר [[דורה אירופוס]] שבסוריה. בנית בית הכנסת הושלמה כ-170 שנה אחר חורבן הבית{{הערה|ישראל ל' לוין, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_98.1.pdf תולדות המנורה ומשמעותה בעת העתיקה], קתדרא 98, עמ' 16.}}. היו שניסו לטעון שגם באבן שנמצאה במגדלא, הייתה בנוסף למנורה עגולה, גם מנורה אלכסונית, אך לא ברור כלל שהאיור הנוסף הוא מנורה ולא איור של [[עץ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49708 מנורת שבעת קנים אלכסוניים התגלתה בחפירות בצפון], באתר חב"ד}}. כמו כן נטען שבאיור המנורה שנמצא בחרבת כור המנורה אלכסונית{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=82056 נחשף פסיפס עם ציור המנורה - כשיטת הרבי], באתר חב"ד}}.

גם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=ליקוטי שיחות חלק כא עמ' 164, ליקוטי שיחות חלק כו עמ' 200|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=}}}} תמך בדעה שציורו של הרמב"ם הוא מדויק. אחד מנימוקי הרבימנימוקיו הוא שמשמעות המילה "קנה" היא קו ישר, כמו שמפרשים רש"י והאבן עזרא (שמות ב, ג), וכפי שקני הסוף גדלים בצורה ישרה". באשר לממצאים הארכאולוגיים, תירץ שיהודים וגויים רבים יצרו חיקויים רבים של המנורה, אולם רק מעטים ראו את המנורהאותה, בעיקר כוהנים בשעת העבודה במקדש, ולכן רבים מן המציירים לא דייקו. בעקבותיו, מקפידים חסידי [[חב"ד]] לבנות ולצייר את דגמי המנורה בקווים ישרים דווקא, ובצורה זו הם מעצבים גם את [[חנוכייה|חנוכיותיהם]], וכן. גם הרב [[חיים קנייבסקי]] תומך בדעת הרמב"ם{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|הגר"ח הכריע: קני המנורה היו באלכסון|84202|1 ביוני 2015}}}}

מנורת שבעת הקנים שמשה לאורך כל הדורות כסמל יהודי וכמוטיב החוזרחוזר בייצוגי תרבות ואומנות יהודיים. בפרטכך מופיעה המנורה בבתי כנסת, כגוןעל ברקמתפרוכות, הפרוכותויטראזים, בויטראזים או בפרזוליפרזולי מתכת שונים בשערים ובגדרות המבנים ועוד., כךוכן גםבמוסדות במוסדותקהילתיים אחרים של הקהילה. עם תחיית ישראל בעת החדשה הופיעה לעיתים רבותהמנורה גם במסגרתבסמלי תנועות יהודיות שונות ובפרט התנועה הציונית. גם מסמכים וספרים שונים קושטו בסממנים יהודיים כאשר המנורה בולטת ברבים מהם.

בשנת 2012 נחשף בחפירות [[חורבת עוצה]] ליד [[עכו]], נמצא חותם לחם בצורת המנורה, אשר נועד לציין שמדובר בפת ישראל. בעוד רבים מתושבי האזור באותה תקופה במאה השישית לסה"נ היו נוצריים{{הערה|{{ynet|צופיה הירשפלד|ממצא נדיר: חותם כשרות בצורת מנורה, בן 1,500|4173532|10 בינואר 2012.}}}}.

כשהוקם בשנת 1918 הגדוד הארצישראלי "הראשון ליהודה" במסגרת [[הגדודים העבריים]] ב[[היישוב|יישוב]], בחרו לו את המנורה כסמל הגדוד.

בהיסטוריה [[יהדות|היהודית]] המנורה הפכה להיות אחת מסמליה, והחלהחל מ-[[י"א בשבט]] [[ה'תש"ט]], [[10 בפברואר]] [[1949]], ניצבת המנורה במרכזו של [[סמל מדינת ישראל|הסמל הרשמי של מדינת ישראל]]. כן ניתן למצוא אותה בסמל [[המוסד]], תנועת [[בית"ר]], ו[[התנועה לאיכות השלטון]], ארגונים יהודיים רבים, ובתי כנסת. גם במטבעות ישראל מופיעה המנורה, במטבע 100 שקלים ישנים ובמטבע העשרעשר אגורות, כמחווה למנורה על המטבע החשמונאי.

דגם של המנורה נבנה בשנים האחרונות על ידי [[מכון המקדש]] בירושלים, על פי המקורותמקורות ההלכתייםהלכתיים וההיסטורייםוהיסטוריים, והוצגה עד דצמבר 2007 ב[[הקארדו (ירושלים)|קארדו בירושלים]]. אךלאחר מכן הוצגה בירידה לרחבת הכותל, במעלות [[יהודה הלוי]]. החל ממרץ 2018 ההיא מוצבת ברחבת [[בית הכנסת החורבה]] ב[[רובע היהודי]] ב[[ירושלים]]. מנורה זו אינה עשויה מזהב טהור בלבד, אלא מ[[ברונזה]] המצופה בזהב במשקל 42 ק"ג ("ככר"). זאת, כמוצא מהקושי הטכני המתואר, כיצד לעשות מנורה גדולה מכמות הזהב שמצוינת במקרא. בנוסף, מנורה זו נבנתה לפי שיעור ה[[אמה (מידת אורך)|אמה]] לפי הדעות המרביות (58 ס"מ) בעוד שנושא זה נתון לוויכוח. החל מדצמבר 2007 המנורה הנ"ל מוצגת בירידה לרחבת הכותל, במעלות [[יהודה הלוי]]. החל ממרץ 2018 מוצבת המנורה ברחבת [[בית הכנסת החורבה]] ב[[רובע היהודי]] ב[[ירושלים]].