תומאס מאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים |
מ הוספת קישור לעולות בקנה אחד |
||
שורה 445:
בשנת 1934 פרסם מאן מאמר המעלה על נס את תרומתם של היהודים לתרבות המערבית ויוצא נגד ה[[אנטישמיות]].{{הערה|{{דואר היום||תומאס מאן נגד האנטישמיות|1934/11/11|00501}}}} במאמר אחר, באותה תקופה, המליץ מאן ליהודים להתבולל ולהתנצר כדי להשתלב בחברה המערבית.{{הערה|{{דואר היום||פטפוט ליברלי נאציסטי בפי סופר חובב יהודים|1934/10/22|00501}}}}
במחקר שנערך החל משנת [[2001]] על ידי חוקר הספרות והתרבות הגרמני יאיה אלזאגה (Yahya Elsaghe), במימון הקרן הלאומית ה[[שווייץ|שווייצרית]], נבחן נושא ה[[יהדות]] בכתבי תומאס מאן, וכמו כן נחקרו ה[[סטריאוטיפ]]ים שהוא העניק לדמויות היהודיות, שמופיעות ברוב יצירותיו. לדברי הקרן, הרצון לחקור מגמה אנטישמית בכתביו של מאן נוצר משום ש"עד כה בקושי נבחנה השאלה על מגמות לאומניות, ואף אנטישמיות, הבאות לידי ביטוי מוכח ביצירתו הספרותית [של מאן] ואינן [[עולות בקנה אחד]] עם מעמדו כבא כוחה של גרמניה 'האחרת' [...]."{{הערה|שם=HANAN|1={{הארץ|[[חנן אלשטיין]]|הוא ריחרח אותו קלות, כמבקש להיוודע את כוח הקנייה שלו|1.1036709}}}}
מן ה[[מחקר]] עולה כי מאן, במיוחד ביצירותיו המוקדמות "[[בית בודנברוק]]", "טריסטן" ו"הוד מלכות", העניק לדמויותיו היהודיות דימויים דו-ערכיים שיכולים להתפרש כסטראוטיפים [[אנטישמיות|אנטישמיים]]. מסקנותיו של אלזאגה מכך היא כי מאן "בוודאי לא היה אנטישמי קנאי, אלא אנטישמי מצוי. ואין כל ספק שבחברה שבה חי לא היה אפשר לראות בו אנטישמי. ובכל זאת אי-אפשר להבין באמת ולתאר כהלכה כמה מסיפוריו [...] בלי הרקע האנטישמי."{{הערה|שם=HANAN}}
| |||