נישואי תערובת ביהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: מאמר דעה בבלוג אישי. |
שחזור עמוק, יוסבר בדף השיחה. |
||
שורה 1:
מבחינה הלכתית, נישואים בין יהודים לגויים כלל אינם אפשריים. במקביל, אסור ליהודים לקיים [[יחסי מין]] עם גויים, ומסגרת יחסים אישותית, אף שאינה תקפה כנישואין, מחמירה, לדעות מסוימות, את האיסור.{{הערה|{{ציטוטון|ישראל שבעל גויה משאר האומות, '''דרך אישות''', או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות - הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: 'לא תתחתן בם'|{{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|יב|א}}}}}} איסור זה מופקע במקרה של [[גיור]] בן הזוג, ולפי הפרשנות המסורתית, נישואי [[שמשון]], [[דוד]] ו[[שלמה]] לנוכריות התקיימו רק לאחר גיורן.
שורה 5:
==במקרא==
[[קובץ:Rembrandt Harmensz. van Rijn 146.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"חתונת שמשון", ציור של [[רמברנדט]], [[1638]]. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה.]]
עדות להתנגדותה של היהדות לנישואי תערובת אפשר למצוא בספר [[שמות]]:
:{{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן
מדברים אלו ניתן להבין שה[[תורה]] רואה בנישואים בין בני ישראל לבנות העמים שישבו בארץ לפניו סכנה להובלת בני ישראל לעבודת אלילי יושבי הארץ, ומטעם זה אוסרת אפילו לכרות ברית עם יושבי הארץ.
▲:{{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ: פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן. כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר: כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ, אֵל קַנָּא הוּא. פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ; וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד}}, יב-טז}}
▲מדברים אלו ניתן להבין שה[[תורה]] רואה בנישואים בין בני ישראל לבנות העמים שישבו בארץ לפניו סכנה להובלת בני ישראל לעבודת אלילי יושבי הארץ, ומטעם זה אוסרת אפילו לכרות ברית עם יושבי הארץ. פסוקים אלו רלוונטיים לנישואים עם עובדי עבודה זרה.
קריאה נוספת להימנעות מנישואי תערובת, המנוסחת באופן דומה, ניתן למצוא בספר [[דברים]]:
:{{ציטוטון|וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם: בִּתְּךָ לֹא
סוגיית נישואי התערובת היא אחת מהסוגיות המרכזית גם בספרים [[ספר עזרא|עזרא]]{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ט|א|ב}}}} ו[[ספר נחמיה|נחמיה]]. הדברים הכתובים בספר עזרא מתאפיינים בניסוח היוצא נגד התופעה באופן חד-משמעי:
:{{ציטוטון|וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר: לֹא
בספר נחמיה{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יג}}, כג-כז}} מסופר על פרשת [[גירוש הנשים הנוכריות]] ברטרוספקטיבה ותוך אזכור תקדים [[שלמה]] כמלך שחרף צדקותו הוחטא בידי נשיו:
:{{ציטוטון|גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת
לפי חוקרי מקרא שונים אשר עסקו ביחסו לנישואים בין-דתיים, עמדתו החד-משמעית נגד נישואים בין-דתיים התגבשה רק לאחר [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]]. לפיהם, הדוגמאות הרבות המובאות מעלה בהן נישואים אלו נתפסים כחטא, מייצגות גישה מחמירה אשר לא אפיינה את החברה הישראלית הקדומה מראשיתה אלא בתקופה מאוחרת יחסית, מקורה בהתמודדות עם חשש ה[[התבוללות]], והיא שהולידה את ה[[גיור]] כהליך פורמלי.
לפי חנן בירנבוים, למשל, גלות בבל היא שהולידה בחוגים מסוימים של שבי ציון בדלנות לאומית ואף עוינות כלפי נכרים, שהתבטאה, בין היתר, באיסור נישואי התערובת.{{הערה|חנן בירנבוים, "טומאת נכרים בעת העתיקה", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 139.}} לדברי [[משה ויינפלד]],{{הערה|{{מטח|משה ויינפלד|המגמה האוניברסליסטית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון|13750}}, מתוך כתב העת "[[תרביץ]]"}} בתקופה זו הועמק הפער בין בני ישראל לבני הנכר כתוצאה מהתפתחותה של התנועה הבדלנית, ממנה יצאו [[עזרא הסופר]] וסיעתו. לפי ויינפלד תנועה זו פיתחה
:{{ציטוטון|וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל-ה', לֵאמֹר: הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ. וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס: הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. כִּי-כֹה אָמַר ה': לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי - וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי. וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל-ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם ה', לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי - בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.}}{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|נו}}, ג-ז}}
לפי [[יאירה אמית]],{{הערה|בפרקו השני של הספר: יאירה אמית, '''גלוי ונסתר במקרא: פולמוסים גלויים, עקיפים ובעיקר סמויים''', הוצאת ספרי חמד, 2003}} נישואים בין-דתיים וקשרים עם נוכרים היו חלק מחיי היום-יום בתקופות מסוימות, בהן, ככל הנראה, התקיימה סימביוזה בין עם ישראל לעמים הסובבים אותו. כך, למשל, תופעה זו נתפשה כמאפיינת את [[תקופת ההתנחלות]], כפי שניתן ללמוד מן הנאמר ב[[ספר שופטים]]:
:{{ציטוטון|וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ויִּקְחוּ אֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ אֶת-אֱלֹהֵיהֶם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג}}, ה-ו}}
אמית מביאה מספר דוגמאות לתקופות נוספות בהן לא הקפידו על איסור "נישואי תערובת". כך, למשל: מנישואי [[שמשון]] לאישה מתמנה {{תנ"ך|שופטים|יד}}, א-ד)] אפשר ללמוד שמה' נקבע הדבר "כי מה' היא" (שם, 4), נישואי [[דוד המלך]] ל[[מעכה בת תלמי]] מלך [[גשור (ממלכה)|גשור]] ({{תנ"ך|שמואל ב|ג|ג}})], אינם נחשבים עשיית הרע בעיני ה', וכן גם הופעות של גורמים ממוצא זר בתוך ישראל, כמו: [[צֶלֶק העמני]] ({{תנ"ך|שמואל ב|כג|לז}}), [[אוריה החתי]] (שם, לט), ועוד. הבדלים אלה בהתייחסות המקורות לסוגיית הנכרים בכלל ולנישואי התערובת בפרט, זכו להכרה מרכזית כל כך בשדה המחקרי, עד שהפכו לאחד מן הטיעונים המגויסים לצורך הבחנה רעיונית בין מקורותיהם השונים של כמה מהספרים.{{הערה|ראו במבוא למאמרה של פרופ' ציפורה טלשיר, [http://www.katharsis.co.il/article.asp?ArticleID=53 זרע הקודש - לא היה ולא נברא], '''[[קתרסיס]]''', 2006}}
גם לפי מחקרה של אמית, חוקי התורה האוסרים על קשרי חיתון עם מי שאינו יהודי, כמו גם הביקורות על נישואים לנוכריות בספר מלכים במקריהם של [[שלמה]] ({{תנ"ך|מלכים א|יא}}) ו[[אחאב]] ({{תנ"ך|מלכים א|טז}} לט-לג), מקורם בתקופתם של [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. תקופה זו הייתה הפעם הראשונה בה הפכה סוגיית איסור נישואי התערובת לעיקרון שיש לאכוף אותו על החברה היהודית וקיבלה ממדים חדשים של עימות גלוי, כפי שמתואר בספר עזרא. אחד המקרים המשקפים תופעה זו יותר מכל הוא מקרה [[גירוש הנשים הנוכריות]],{{הערה|במסגרת פעולת גירוש הנשים הנכריות, עליה מסופר בספר עזרא, הוקמה ועדה מיוחדת שתפקידה היה לבחון כל מקרה של נישואי תערובת לגופו, על מנת לבדוק את האפשרות של גירוש כל הנשים שאינן יהודיות מהארץ - זאת מתוך אמונה כי נישואים אלה "מחללים את זרע הקודש" ומהווים חטא. נראה כי אפשרות גיורן של הנשים כלל לא עמדה על הפרק. לקריאה נוספת ראו: יונינה דור, "האומנם גורשו הנשים הנכריות? שאלת ההיבדלות בימי שיבת ציון", [[הוצאת מאגנס]], עמ' 309.}} בו מתואר כיצד ביקש עזרא לגרש מהארץ את כל הנשים הקשורות לגברי ישראל דרך נישואי תערובת.
==ביהדות בת זמננו==
[[קובץ:Pimonenko. Victime of fanatisme.jpg|ממוזער|350px|בציור '''קרבן הפנטיות''' (1899), מעשי ידיו של ה[[צייר]] ה[[אוקראינה|אוקראיני]] [[מיקולה פימוננקו]], מציג הצייר הוקעה פומבית של נערה [[יהדות אוקראינה|יהודיה אוקראינית]], עוטת [[צלב]], בכפר ב[[ווהלין]], ש[[התאהבות|התאהבה]] ב[[נצרות|נוצרי]] מקומי ו[[המרת דת|התנצרה]].]]
[[קובץ:Meredith Baxter David Birney Bridget Loves Bernie 1972.JPG|ממוזער|250px|השחקנים [[מרדית בקסטר]] ודיוויד בירני, שגילמו זוג יהודי-קתולי מעורב בסדרת הטלוויזיה "ברידג'ט אוהבת את ברני" {{אנג|Bridget Loves Bernie}} ב-1972. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני.]]
לפי צבי זוהר,{{הערה|[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19339&source=1627 ראה במאמרו של זוהר, נישואי תערובת – וגיור], מתוך "
כמה ממנהיגיה החילוניים של [[התנועה הציונית]] התבטאו אף הם בנושא זה. כך, למשל, כתב [[משה לייב ליליינבלום]], מראשי תנועת [[חובבי ציון]] ברוסיה, לגבי "עם בריא", ש{{ציטוטון|נישואי-תערובת וקולטורה זרה אינם מזיקים לו}}, וראה בשלילת נישואי תערובת ביהדות חלק מחוליי העם היהודי.{{הערה|משה ליב ליליינבלום, [http://benyehuda.org/malal/malal_082.html הלאומיים הרוחניים ותרופותיהם], בפרויקט בן-יהודה}}
במכתב ל[[מקס נורדאו]], שנישא לגויה, הביע אף [[בנימין זאב הרצל]] את עמדתו בעניין זה{{הערה| מקס נורדאו, כתבים נבחרים, כרך א: זכרונות, תרגם [[יוסף ליכטנבוים|י' ליכטנבוים]], תר"ץ, עמ' ק"ס}}:
{{ציטוט|תוכן=החששות שלך בנוגע ליחסים של חוגי הקנאים שלנו אל נישואי התערובת שלך, הם אולי מופרזים. אני אינני מאמין שאפשר להוכיח אותך על כך מתוך מחשבה קרה והגיון נבון. מה אנחנו היום? אזרחי המדינה היהודית שבאידאל, שאת דבר התגשמותה עלי אדמות אנו רואים כתוכן חיינו הנעלה ביותר. לו כבר התגשם מפעלנו כיום, הרי בוודאי לא נבצר מאזרח יהודי, כלומר- מאזרח המדינה היהודית הקיימת, לשאת נכריה בת חוץ לארץ. על ידי נישואין אלה היא תיהפך ליהודיה מבלי לשים לב לדתה. אם יהיו לה ילדים, הם יהיו יהודים ממילא. אגב, יכול אתה להוכיח כי דוגמה טובה הייתה לנגד עיניך- אם אין אני טועה, הרי נשא משה בת מדין.}}
בישראל פועלים מספר ארגונים נגד נישואי תערובת וממקדים את עיקר פעילותם נגד נישואים בין ערבים ליהודים, כדוגמת הארגונים [[להב"ה - למניעת התבוללות בארץ הקודש|להב"ה]] ו[[יד לאחים]].
== לקריאה נוספת ==
* Shaye J. D. Cohen, 1999. ''The Beginnings of Jewishness''. University of California Press, Chap. 8 "The Prohibition of Intermarriage" pp. 241-262. (גרסה מוקדמת יותר של הפרק הופיעה כמאמר ב[https://kb.osu.edu/dspace/bitstream/handle/1811/58663/HAR_v7_023.pdf?sequence=1 Hebrew Annual Review]).
שורה 55 ⟵ 53:
[[קטגוריה:מעמדות ויוחסין ביהדות]]
[[קטגוריה:גוי (יהדות)]]
[[קטגוריה:פרשת ואתחנן]]
|