חינוך גאוגרפי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
קיור לערך על צבי זהר |
||
שורה 59:
'''אסיה הקדמית וארצות הנילוס''', ספר לימוד, תל אביב, דביר, תש"ט)</ref> פעילותו השלישית החשובה הייתה בהוצאת אטלסים עבריים ומפות ארץ ישראל לבתי הספר, ששירתו במערכת החינוך עשרות שנים נוספות<ref>ראה פרשת הוצאה לאור של האטלסים בהרחבה: מיכאל הכהן ברוור ובנו אברהם יעקב ברוור,'''זכרונות אב ובנו''', ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], 1966</ref>.
בשנות השלושים הגיע לארץ ד״ר [[יהויקים פאפוריש]], שלמד גאוגרפיה ב[[וינה|ווינה]], ומשנת 1940 פרסם עשרות ספרים בגאוגרפיה רגיונלית של ארץ ישראל ושל ארצות העולם. אלה הפכו במשך ארבעים שנה עד שנות השמונים לספרי הלימוד החשובים במערכת החינוך בארץ<ref>{{צ-ספר|מחבר=יורם בר-גל|שם=מולדת וגיאוגרפיה במאה שלנות ציונות,|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1993|עמ=92}}</ref>. ספרי לימוד נוספים שהתאימו לתוכנית הלימודים בגאוגרפיה בבתי הספר העבריים נכתבו על ידי מורים בארץ ובגולה כמו ספריהם של מ. צוזמר<ref>{{צ-ספר|מחבר=מ. צוזמר|שם=גיאוגרפיה קורס ראשון|מקום הוצאה=פרנקפורט|מו"ל=אמנות|שנת הוצאה=1918}}</ref> א. בלנק<ref>{{צ-ספר|מחבר=א. בלנק|שם=דע את העולם ספר לימוד בגיאוגרפיה,|מקום הוצאה=קישינב|מו"ל=אסכולה|שנת הוצאה=1930}}</ref> או א. מיטרופוליטנסקי<ref>{{צ-ספר|מחבר=מיטרופוליטנסקי|שם=אסיה וארץ ישראל|מקום הוצאה=וורשה|מו"ל=?|שנת הוצאה=1921}}</ref>. גם הקק״ל נרתמה להוראת המקצוע, הוציאה עשרות ספרי עיון ולימוד בנושא ארץ ישראל, מפות קיר לבתי ספר, וספרים עיוניים כמו ספריו של [[צבי זהר|צבי זוהר]]<ref>ספריו של צבי זוהר יצרו תשתית רעיונית ופדגוגית חשובה מאוד עבור המורים והמדריכים באותה העת ראה: צבי זוהר '''לימוד ברוח המולדת''', קקל ירושלים, צבי זוהר, 1940 '''ארץ ישראל בחינוכינו''', קק״ל, ירושלים </ref><ref>ראה לדוגמה: נתן שלם, 1935, '''עמק החולה''', ספריית ארץ ישראל של הקק״ל, חוברת 54, הוצאת אומנות, תל אביב</ref>
כבר בסוף שנות השלושים, החלו אנשי חינוך שונים לכתוב על הצורך ברפורמה בהוראת מקצועות הגאוגרפיה והמולדת, תוך אימוץ רעיונות ותכנים מהעולם האנגלו-סכסי<ref>נחום גבריאלי, 1939, '''גישות שונות למקצוע הגאוגרפיה''', החינוך, כרך 12, עמ 101-115</ref><ref>א. ריגר 1940, '''החינוך העברי בארץ ישראל''', דביר, תל אביב</ref>. הם קראו להזניח את הגישות והשיטות שהובאו ממרכז אירופה עוד בתקופת העלייה הראשונה<ref>באותם ימים הופיע כבר ספר לימוד יוצא דופן לבתי ספר התיכוניים שהקדים בארבעים שנה ספר לימוד בנושא דומה שנכתב רק אחרי מלחמת יום כיפור. אליהו שיינקין, 1939 '''גאוגרפיה כלכלית''', צידון, תל אביב </ref>. אבל פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], והקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] דחו דיון על הרפורמות במקצוע הגאוגרפיה למשך יותר מדור נוסף. מצב שיצר קפאון ושמרנות בחינוך הגאוגרפי עד אמצע שנות הששים המאוחרות.
| |||