ויקטור פראנקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
 
==קורות חייו==
ויקטור פראנקל נולד בשנת 1905 ב[[וינה|ווינה]] להוריו אלזהלאלזה וגבריאל, שניהם יהודים. הוא התעניין מגיל צעיר בשאלה האם הטבע החולף של החיים יכול להרוס את משמעותם, אך מסקנתו הייתה כי אין הדבר כך, כי שום דבר מהעבר אינו נאבד. כבר בתיכון שאיפתו הייתה להיות רופא ובהשפעת הפסיכואנליזה הוא החל להתעניין בפסיכיאטריה. בזכות כשרון האיור שלו, הוא גילה שהוא מזהה את החולשות באנשים, אך חשב שכפסיכיאטר יוכל לראות מעבר לחולשות שלהם ולהכיר באפשרויות העומדות בפניהם כדי להתגבר על חולשות אלה{{הערה|{{Cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/people/obituary-viktor-frankl-1237506.html|title=Obituary: Viktor Frankl|newspaper=The Independent|language=en-GB|access-date=2018-08-16}}}}.
 
ויקטור השלים את לימודי ה[[רפואה]] וקיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1930. בשנת [[1924]] נתפרסם מאמרו הראשון, בעידודו של [[זיגמונד פרויד|פרויד]]. כיהן כפרופסור ל[[נוירולוגיה]] ו[[פסיכיאטריה]] בבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת וינה]]. בין השנים [[1940]]–[[1942]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית [[בית חולים|בבית החולים]] של רוטשילד. נישא בשנת 1941 לטילי גרוסר, שנספתה ב[[השואה|שואה]]. ב-25 בספטמבר 1942 פראנקל, רעייתו והוריו הועברו למחנה הריכוז [[טרזיינשטט|טרזין]]. ב-19 באוקטובר 1944 פראנקל ורעייתו הועברו ל[[מחנה השמדה|מחנה הריכוז וההשמדה]] [[אושוויץ]]. ב-25 באוקטובר באותה שנה הועבר למחנה הריכוז [[קאופרינג]], ושם עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. במרץ 1945 פראנקל הועבר למחנה נוסף המסונף למחנה הריכוז דכאו, ושם עבד כרופא עד ה-27 באפריל 1945, עת שוחרר המחנה. רוב משפחתו נספתה בשואה. לאחר המלחמה, השלים תואר דוקטור ב[[פילוסופיה]] (1949). בין השנים [[1946]]–[[1970]] ניהל את המרפאה הנוירולוגית בווינה.