רינת ישראל – הבדלי גרסאות

'''רינת ישראל''' הוא [[סידור]] תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל ([[1970]]), בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר [[שלמה טל]]. הסידור מותאם לציבור ה[[דתי לאומי]] ונפוץ בציבור זה.

הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם [[משרד החינוך]], ונערך מתוך כוונה להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם הסידור והתפילה.

עורך הסידור ביקש להכריע בין נוסחים שונים שהופיעו זה לצד זה בסידורים קודמים ולכן מופיע ב''"רינת ישראל''" נוסח אחד בלבד. לדוגמה, בסידורים רבים הודפס נוסח האר"י בסוגריים לצד נוסח אחר, ומתפללים רבים התבלבלו בין הנוסחים ויש שטעו לומר את שניהם. בסידור זה (בנוסח ספרד) הוכרע לנקוט כנוסח האר"י.

במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים ב[[נוסח ספרד]], [[נוסח אשכנז]], [[נוסח הספרדים]] (מכונה: 'עדות המזרח'){{הערה|1=הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב [[עמרם אבורביע]] וכן הערות של הרב [[עובדיה יוסף]]}}, וכן [[מחזור תפילה|מחזורים]], [[הגדה של פסח]], [[סליחות]] ו[[קינות לתשעה באב|קינות]] לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב [[פיוט|הפיוטים]] ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל שלא לאמרם. הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור [[דתיים-לאומיים|הדתי-לאומי]] ובחינוך הממלכתי-דתי.

* ב[[נוסח ספרד]], בתפילת [[שחרית]], בשירת המלאכים שבקדושת יוצר: להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה וב'''נעימה קדוֹשה''', כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - מילת תואר). בסידורים אחרים מקובל לנקד את המילה "קדושה" בשורוק במקום חולם, ולסמוך אותה למילים הבאות אחריה: בשפה ברורה ובנעימה, '''קדוּשה''' כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - שם עצם).

* ב[[נוסח ספרד]], ב[[תפילת שמונה עשרה]] של [[תפילת ערבית|ערבית]] מופיעה ברכת [[שים שלום]], במקום הנוסח המקוצר "שלום רב" לתפילות שאין בהן נשיאת כפים.

* הפיוט [[ידיד נפש]] מובא על פי כתב יד המחבר, ר' [[אלעזר אזכרי]].

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}