רינת ישראל – הבדלי גרסאות

הוסרו 28 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הגהה
מ (הגהה)
[[קובץ:Rinat Israel.JPG|שמאל|ממוזער|150px|סידור רינת ישראל]]
'''רינת ישראל''' הוא [[סידור]] תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל ([[1970]]), בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר [[שלמה טל]]. הסידור מותאם לציבור ה[[דתי לאומי]] ונפוץ בציבור זה.
 
הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם [[משרד החינוך]], ונערך מתוך כוונה להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם הסידור והתפילה.
 
הסידור מתאפיין ב[[טיפוגרפיה]] מאירת עיניים, הכוללת שימוש ב[[גופן]] "[[פרנק-ריהל]]" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, [[הטעמה|הטעמת]] מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.
 
עורך הסידור ביקש להכריע בין נוסחים שונים שהופיעו זה לצד זה בסידורים קודמים ולכן מופיע ב''"רינת ישראל''" נוסח אחד בלבד. לדוגמה, בסידורים רבים הודפס נוסח האר"י בסוגריים לצד נוסח אחר, ומתפללים רבים התבלבלו בין הנוסחים ויש שטעו לומר את שניהם. בסידור זה (בנוסח ספרד) הוכרע לנקוט כנוסח האר"י.
 
לסידור נוספו תפילות [[תפילה לשלום המדינה|לשלום המדינה]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל|לשלום חיילי צה"ל]], ל[[יום העצמאות]] ול[[יום ירושלים]], כפי שנקבעו על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.
 
במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים ב[[נוסח ספרד]], [[נוסח אשכנז]], [[נוסח הספרדים]] (מכונה: 'עדות המזרח'){{הערה|1=הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב [[עמרם אבורביע]] וכן הערות של הרב [[עובדיה יוסף]]}}, וכן [[מחזור תפילה|מחזורים]], [[הגדה של פסח]], [[סליחות]] ו[[קינות לתשעה באב|קינות]] לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב [[פיוט|הפיוטים]] ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל שלא לאמרם. הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור [[דתיים-לאומיים|הדתי-לאומי]] ובחינוך הממלכתי-דתי.
בקרב הציבור ה[[חרדים|חרדי]] הסידור כמעט ולא נמצא בשימוש, בשל גישתו הציונית.
 
 
==דוגמאות להכרעת העורך בנוסח התפילה==
* ב[[נוסח ספרד]], בתפילת [[שחרית]], בשירת המלאכים שבקדושת יוצר: להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה וב'''נעימה קדוֹשה''', כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - מילת תואר). בסידורים אחרים מקובל לנקד את המילה "קדושה" בשורוק במקום חולם, ולסמוך אותה למילים הבאות אחריה: בשפה ברורה ובנעימה, '''קדוּשה''' כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - שם עצם).
* ב[[נוסח ספרד]], ב[[תפילת שמונה עשרה]] של [[תפילת ערבית|ערבית]] מופיעה ברכת [[שים שלום]], במקום הנוסח המקוצר "שלום רב" לתפילות שאין בהן נשיאת כפים.
* הפיוט [[ידיד נפש]] מובא על פי כתב יד המחבר, ר' [[אלעזר אזכרי]].
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:סידורים]]
[[קטגוריה:ספרי 1970]]