רינת ישראל

סידור רינת ישראל

רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל (1970), בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה.

הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם משרד החינוך, ונערך מתוך כוונה להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם הסידור והתפילה[1].

הסידור מתאפיין בטיפוגרפיה מאירת עיניים, הכוללת שימוש בגופן "פרנק-ריהל" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, הטעמת מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.

חלק מן הסידורים הקודמים שימרו כמה נוסחים יחד, אחד בגוף הטקסט והשני בסוגריים. כדי למנוע בלבול בין נוסחאות הכריע כאן העורך והותיר נוסח אחד בלבד. בסידור רינת ישראל נוסח ספרד, הוכרע על פי רוב לנקוט כסידור אדמו"ר הזקן[2].

לסידור נוספו תפילות לשלום המדינה, לשלום חיילי צה"ל, ליום העצמאות וליום ירושלים, כפי שנקבעו על ידי הרבנות הראשית לישראל או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.

במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים בנוסח ספרד, נוסח אשכנז, נוסח הספרדים (מכונה: 'עדות המזרח')[3], וכן מחזורים, הגדה של פסח, סליחות וקינות לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב הפיוטים ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל לא לאמרם, והודפסו בסוף הכרך.[4] הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי ובחינוך הממלכתי-דתי. בקרב הציבור החרדי הסידור כמעט ולא נמצא בשימוש, בשל גישתו הציונית.

בשנת תשע"ו יצאה מהדורה מחודשת של הסידור בנוסח ספרד בעריכת הרב יואל קטן. לראשונה מופצת גם מהדורה דיגיטלית שלו (לשימוש לא מסחרי)[5]. בניגוד למהדורות הקודמות, במהדורה זו נוספו לסידור סליחות לתעניות (שיצאו במהדורה הקודמת בחוברת נפרדת), ספר תהלים ותיקון חצות. בשנת תשע"ט יצאה מהדורה מחודשת גם לנוסח אשכנז

דוגמאות להכרעת העורך בנוסח התפילהעריכה

  • בנוסח ספרד, בתפילת שחרית, בשירת המלאכים שבקדושת יוצר: להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדוֹשה, כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - מילת תואר). בסידורים אחרים מקובל לנקד את המילה "קדושה" בשורוק במקום חולם, ולסמוך אותה למילים הבאות אחריה: בשפה ברורה ובנעימה, קדוּשה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - שם עצם).
  • בנוסח ספרד, בתפילת שמונה עשרה של ערבית מופיעה ברכת שים שלום, במקום הנוסח המקוצר "שלום רב" לתפילות שאין בהן נשיאת כפים.
  • הפיוט ידיד נפש מובא על פי כתב יד המחבר, ר' אלעזר אזכרי.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראובן גפני, סדור לצרכי דורנו: סיפורו של סידור רינת ישראל - יצירה, חדשנות והשפעה, עלי ספר כח, תשעח, עמ' 210-175
  2. ^ מהדורת תשע"ז, בתחילת הסידור בחלק הנקרא "מתוך הקדמת הרב שלמה טל ז"ל למהדורות הראשונות". עם זה, יש כמה דוגמאות שסטו ממנהג חב"ד, לדוגמה בסידור רינת ישראל, נוסח ספרד, ירושלים תשע"ז, עמ' 367, מופיע בסוף קדושה נוסח "לדור ודור" לחזרת הש"ץ במוסף, ואילו במנהג חב"ד, אומרים נוסח "אתה קדוש" אפילו במוסף, עיין סדור תהלת השם, ברוקלין תש"נ, עמ' 194. עוד דוגמא שהכריעו שלא כמו סידור אדמו"ר הזקן, הוא שלפי סידור אדמו"ר הזקן אומרים ברכות "שלא עשני גוי" "שלא עשני עבד" "שלא עשני אשה" בסוף ברכות השחר, ואילו ברינת ישראל נוסח ספרד הכריעו כמנהג שאר האשכנזים לאמרן מיד אחר ברכת "אשר נתן לשכוי בינה".
  3. ^ הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב עמרם אבורביע וכן הערות של הרב עובדיה יוסף
  4. ^ בהדפסת הפיוטים בסוף המחזור לא נצמד המהדיר לדפוסים המקובלים, אלא הביא גם פיוטים שמופיעים בכתבי היד ונשמטו בדפוסים, מחמת צנזורה או מסיבות אחרות (למשל הרהיטים "הגויים אימים זמזומים" ו"מלכותם באבדך" לשחרית יום כיפור, המאורה והאהבה לשבת חול המועד פסח וקטעים בסדר עולם לשבועות).
  5. ^ סידור רינת ישראל - נוסח ספרד, מהדורת תשע"ו, אתר "דעת"