שטפן הגדול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון בעקבות תיקון שם הערך
שיפור קל
שורה 1:
{{מנהיג}}
'''שְׁטֶפַאן השלישי ממולדובה''', הידוע כ'''שטפאן הגדול''' ('''Ştefan cel Mare''') וכ'''שטפאן הגדול והקדוש''' ('''Ştefan cel Mare şi Sfânt''', לאחר שעבר [[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קנוניזציה]]); ([[1438]] או 1439, בבּוֹרְזֶשְט - [[2 ביולי]] [[1504]], ב[[סוצ'אבה]]). היה שליט (ברומנית: domn או voievod) מולדובה מ-[[1457]] עד [[1504]]. במהלך תקופת שלטונו הפך את מולדובה למדינה עצמאית ובעלת השפעה, בתקופה בה היו ל[[מדיארים|הונגרים]], ל[[פולנים]] ול[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] שאיפות התפשטות באזור. תקופת שלטונו של שטפאן הגדול (47 שנים) הייתה תקופת השלטון הארוכה ביותר של שליט מולדובה בימי הביניים.
 
שטפאן היה בנו של [[בוגדאן השני]] ממולדובה, ובחלק מהזמן גם שותפו לשלטון. בוגדאן השני נרצח בשנת [[1451]] על ידי אחיו, [[פטרו (השלישי) ארון]], שעלה, בעקבות הרצח, על כס המלוכה. בעקבות רצח אביו, נמלט שטפאן להונגריה, ומאוחר יותר עבר לנסיכות [[ולאכיה]] השכנה. בקיץ 1457 חזר שטפאן למולדובה, ובעזרתו של [[ולאד השלישי (המשפד)|ולאד צפש]], שליט ולאכיה, הדיח את  פטרו ארון, שנאלץ לחפש מקלט בפולין. תיאוקטיסט הראשון, המיטרופוליט  של מולדובה, משח את שטפאן לנסיך. שטפאן תקף את פולין ומנע מ[[קז'ימייז הרביעי]] יגיילו, מלך פולין, לתמוך בפטרו ארון. בשנת [[1459]], שנתיים לאחר שעלה לשלטון במולדובה, הכיר שטפאן בחוקיות שלטונו של קז'ימייז הרביעי.
שורה 6:
שטפאן הגדול נחשב לדמות מובילה ובולטת בהיסטוריה הרומנית. הוא ניחן בתכונות של מדינאי, דיפלומט ומנהיג צבאי. תכונות אלה אפשרו לו להתמודד עם משברים גדולים, בעקבות עימותים צבאיים עם גורמים עוינים מבחוץ ומבפנים, שניסו להדיח אותו מכסאו. במהלך שלטונו הגיעה נסיכות מולדובה לשיאים בהתפתחותה, וידעה תקופה ארוכה של יציבות פנימית, שגשוג כלכלי חברתי ושלום.
 
מבחינה פנימית התבסס שלטונו של שטפאן הגדול על מעמד חדש המורכב בעיקר מתומכים שמוצאם משכבת האצולה הנמוכה (הבויארים הכפריים), שקודמו לתפקידים בכירים בהתבסס על כישוריהם הצבאיים ונאמנותם לשליט, או שהיו קרובי משפחתו. שטפאן גם התבסס על שכבה של אזרחים עצמאיים שלחמו לצדו, מכוח אמונתם הדתית, והקים עבורם קהילות כפריות קולקטיביות. בצעד זה הבטיח לעצמו את נאמנותו של מעמד זה, שלום חברתי בארץ וכן את כוח האדם הנדרש להחזקת צבא המונים, שכונה "הצבא הגדול", שסייע לו במימוש תכניותיותוכניותיו הפוליטיות.
 
מבחינה חיצונית הצליח שטפאן לנקוט במדיניות פרגמטית, שהקווים המנחים העיקריים שלה היו: קיום יחסים טובים עם שליטיהם של מדינות קטנות סמוכות למולדובה, כמו, למשל, עם שליטיה של "הארץ הרומנית" (Țara Românească) (שמה הרומני של נסיכות ולאכיה הסמוכה), ועם החאן של קרים. מטרתה של מדיניות הבריתות של שטפאן השלישי הייתה שלא לאפשר לשכנים הגדולים של מולדובה - האימפריה העות'מאנית, ממלכת פולין וממלכת הונגריה, לשלוט על מולדובה. הוא גם ניסה, אך ללא הצלחה, ליצור מערכת של בריתות בינלאומיות נגד הטורקים העות'מאנים, לשלוח שליחים אל האפיפיור, אל ונציה, אל הונגריה, אל פולין, אל צ'כיה ואל פרס.
 
בתקופת שלטונו ניהל שטפאן מעל 40 קרבות ובמרביתם יצא כמנצח. הקרבות העיקריים היו הניצחון בבאיה (Baia), ב-[[1467]], על [[מתיאש הראשון, מלך הונגריה|מתיאש הוניאדי]] ההונגרי, ב-[[1469]] בליפניק (Lipnic) נגד הטטרים והניצחון ב-[[1497]] על המלך הפולני [[יאן הראשון אולברכט, מלך פולין|יאן אולברכט]] בקרב קוסמין. ניצחונו הצבאי הגדול ביותר היה ב[[קרב וסלוי]] (Vaslui), שנערך ב-[[10 בינואר]] [[1475]] נגד הצבא העות'מאני בראשות [[הדאן סולימןסולימאן פאשה]], שליט רומיילה (Rumelia). לאחר שהפסיד בקרב וסלוי, יצא הסולטן [[מהמט השני]] בראש הצבא שהנחיל תבוסה לצבאו של שטפאן בקרב העמק הלבן (Valea Albă).
 
שטפאן נאלץ להכיר בחסות [[האימפריה העות'מאנית]] על נסיכות מולדובה, אך הצליח לקבל תנאי חסות טובים. בתמורה למס חסות שנתי צנוע, שמרה מולדובה על מוסדותיה וזכתה לאוטונומיה פוליטית פנימית.
 
שטפאן הגדול היה אחד התומכים הגדולים של התרבות המולדבית ושל הכנסייה האורתודוקסית המקומית וייסד מספר מנזרים וכנסיות במולדובה, בארץ הרומנית (ולאכיה), ב[[טרנסילבניה]] וב[[הר אתוס]]. בעקבות תרומותיו לכנסייה והילתו כמגן הנצרות בפני איום ה[[אסלאם]] הוכרז שטפאן לקדוש על ידי הכנסייה האורתודוקסית הרומנית, וכונה שטפן הגדול והקדוש, ב-[[20 ביוני]] [[1992]].
 
שטפן נשא שלוש נשים: יבדוקיה (Evdochia) בתו של הדוכס הגדול של קייב, מריה ממנגופ (Mangop), שהשתייכה למשפחה הקיסרית הביזנטית ומריה ווֹייקיצה (Voichiţa), בתו של [[ראדו היפה]] (Radu cel Frumos). מנישואיו נולדו לשטפאן שבעה ילדים. החל משנת 1497 הפך בנו, [[בוגדאן השלישי]], לנסיך-שותף.
 
שטפאן הגדול גילה יחס טוב כלפי [[יהודים|יהודי]] ארצו ואף קידם אחד מהם, [[יצחק בן בנימין שור]] מ[[יאשי]], לתפקיד [[לוגופט]].
 
שטפאן הגדול נפטר ב-[[2 ביולי]] [[1504]] ב[[סוצ'אבה]], ונקבר ב[[מנזר פוטנה]] (Putna). כיום הוא נחשב לאחד הגיבורים הלאומיים הגדולים של מולדובה בפרט, ושל רומניה בכלל, והואודמותו מופיעמופיעה על שטרות כסף.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://discovery.ucl.ac.uk/1322691/1/1322691_Volume_1.pdf ג'ונתן איגלס - מלוכתו, תרבותו ומורשתו של שטפאן הגדול, שליט מולדובה: הצגת מקרה של אתנוסימבוליזם בחברות הרומניות, במסגרת עבודת דוקטור במכון לארכאולוגיה, יוניברסיטי קולג' לונדון,2011] {{אנגלית}} Jonathan Eagles - ''The reign, culture and legacy of Ştefan cel Mare, voivode of Moldova: a case study of ethnosymbolism in the Romanian societies'', Institute of archeology, University College London, 2011
* [http://2006.informatia.ro/News-article-sid-190524-titlu-TVR1__Stefan_cel_Mare_a_fost_ales__Cel_mai_mare_roman_.phtml גדולי הרומנים של כל הזמנים]
*[[שליטי נסיכות מולדובה]]