קרב דיין ביין פו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 32:
| צד שני-אבידות=כ-14 אלף הרוגים פצועים ונעדרים (לפי נתוני הוייט-מין){{ש}} כ-24 אלף נפגעים (לפי הערכה צרפתית)
| הערות=
| מפה=[[קובץ:Dien_Bein_Phu_map.png|מרכז|250px]]{{ש}}היערכות הכוחות בדיין ביין פו. הצרפתים התבצרו בגבעות, המסומנות בצבע ירוק. חטיבות הוייטמיןהוייט מין 304, 308, 312, 316 ו 351 נערכו ממזרח ומצפון, והמטירו אש ארטילרית בכינון ישיר על הביצורים הצרפתיים
|שם=קרב דיין ביין פו}}
'''קרב דיין ביין פו''' (ב[[צרפתית]]: '''Bataille de Diên Biên Phu'''; ב[[וייטנאמית]]: '''Chiến dịch Điện Biên Phủ''') היה מערכה מכריעה, שהתנהלה במחצית הראשונה של שנת 1954, בין הצבא הצרפתי הקולוניאלי בהודו-סין ([[וייטנאם]]) לבין כוחות ארגון המחתרת הקומוניסטי [[וייט מין]]. הקרב, שארך כחודשיים, הסתיים בתבוסה מוחצת של הצבא הצרפתי, ובכניעת שרידי הכוח הצרפתי במתחם דיין ביין-פו. התבוסה הצרפתית במערכה הביאה לנסיגת הצבא הצרפתי משטח [[צפון וייטנאם]], והאיצה את המהלכים המדיניים שהובילו לסיום [[מלחמת הודו-סין הראשונה]] ([[ועידת ז'נבה (1954)|ועידת ז'נבה]]).
 
==הרקע לקרב וההכנות לקראתו==
באוקטובר 1953 פלשו כוחות הוייטמיןהוייט מין, שפעלו מבסיסים בצפון וייטנאם, לשטח [[לאוס]] הסמוכה, שהייתה שטח חסות צרפתי. העיירה דיין ביין פו, כ-300 ק"מ מערבית ל[[האנוי]], סמוך לגבול וייטנאם-לאוס, ישבה על ציר ההספקה המרכזי של הוייטמיןהוייט מין לצפון לאוס, בתוך עמק מוקף הרים גבוהים. מפקד הכוחות הצרפתיים בוייטנאם, [[גנרל נוואר]], החליט להשתלט על אזור זה, ולהקים בו מתחם מבוצר, במטרה למנוע את המשך הסתננות כוחות הוייטמיןהוייט מין לשטח לאוס, ולהפגין את מחויבותה של צרפת להגן על הריבונות של לאוס, בעלת בריתה. הפיקוד הצרפתי רצה גם לפתות את כוחות הוייטמיןהוייט מין לתקוף את המתחם המבוצר החדש, ובכך לאפשר לצבא הצרפתי לנצל את כוח האש העדיף שלו, כדי להנחיל תבוסה לכוחות המורדים הקומוניסטיים בהודו-סין.
 
על הקולונל כריסטיאן דה קאסטרי הוטל להפוך את דיין ביין פו למתחם מבוצר. במהלך חודש נובמבר [[1953]] הוצנחו במתחם, שאורכו היה כ-11 קילומטרים, קרוב ל-10,000 חיילים צרפתים שחלקם השתייכו ל[[לגיון הזרים הצרפתי|לגיון הזרים]], בעוד שבהאנוי נשארו כ-5,000 חיילים נוספים, ששימשו כעתודה לשיגור מיידי, וחלקם אכן הוצנחו באזור במהלך הקרבות. את מוצבי החוץ של הבסיס כינה הקולונל דה קאסטרי בשם אהובותיו: ביאטריס, גבריאל, אן-מארי, דומיניק, איגט, פרנסואז, אליין, נטשה, סימון, קלודין ואיזבל.
שורה 47:
 
==מהלך הקרב==
במהלך חודש [[מרץ]] שנת [[1954]], סיים גנרל גיאפ את ריכוז כוחותיו ואת ההכנות לתקיפת המתחם הצרפתי, וכוחות הוייטמיןהוייט מין פתחו בהפגזה כבדה על דיין ביין פו. כבר בתחילת ההפגזה הוצאו שדות התעופה הצרפתיים בתוך המתחם מכלל שימוש, והכוח הצרפתי בדיין ביין פו נותק והפך להיות תלוי באספקה מוצנחת בלבד.
 
בניסיון להציל את הכוח הצרפתי במתחם, הוצנחו באזור כוחות מוצנחים של [[לגיון הזרים הצרפתי]], כולל [[רגימנט הזרים המוצנח השני]]. הכוח המוצנח הורכב ברובו מוותיקי מלחמת העולם השנייה מן ה[[וורמאכט]] אשר גויסו ממחנות מעצר בגרמניה, אך הוא לא הצליח לשנות את פני המערכה. קרוב למאה לגיונרים מרגימנט הזרים המוצנח השני נשבו על ידי הכוחות הקומוניסטים. כוחות הוייטמיןהוייט מין כירסמו בהדרגה את שטח מתחם ההגנה הצרפתי, למרות התנגדותם הנואשת של המגינים, וכבשו את המוצבים הצרפתיים בזה אחר זה. ב-[[8 במאי]] [[1954]] נכנעו לבסוף שרידי הכוח הצרפתי בדיין ביין פו. למעלה מ-4,000 חיילים צרפתיים נהרגו או נרשמו כנעדרים במהלך הקרב (החל מנובמבר 1953). 11,720 חיילים וקצינים, מתוכם כ-4500 פצועים נפלו בשבי. 860 פצועים קשה נמסרו לידי הצלב האדום זמן קצר לאחר תום הקרב. מתוך השבויים הנותרים רק כ-3300 שרדו את תקופת השבי, שארכה למעלה משלושה חודשים, לאחר שאולצו לצעוד מאות קילומטרים בתנאים קשים למחנות שבויים בצפון וייטנאם, והוחזרו לצרפת לאחר תום המלחמה. הוייטמיןהוייט מין הודו שספגו כ-14 אלף אבידות (מתוכם כ-5000 הרוגים ונעדרים) במהלך המערכה הקשה, אך הצרפתים העריכו שאבידותיהם היו כבדות הרבה יותר והגיעו לכ-23 אלף נפגעים.
 
דיין ביין פו היוותה את נקודת הסיום במלחמת צרפת בוייטנאם, ושמה קץ לשלטון זה, אשר נמשך מאז שנת [[1858]]. בוועידת ז'נבה הוסכם על ידי הצדדים, כי הצרפתים יצאו מוייטנאם עד שנת [[1956]] ואכן, כפי שהבטיח [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] צרפת [[פייר מנדס פרנס]], כך קרה.