ארד (עיר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אוכלוסייה, תעשיי\1, \1, \1מסים, \1\2\3, הייתה, העלייה, \1תוארי, ארגו\1, גויס\1, \1אספ\2, טורקי, \1יישוב\2, תוכנ\1ת, ה-\1
אין תקציר עריכה
שורה 48:
 
היהודים הראשונים הורשו להתפרנס רק מהכנת יי"ש והסחר בו. במאבקם על עוד מקורות פרנסה נתקלו בהתנגדות "אגודת סוחרי אראד", שהוקמה ב-1738 וקיבלה לשורותיה רק נוצרים, ושל הגילדות הקיימות של בעלי המלאכה. הכבידו על היהודים גם המסים שהוטלו עליהם. (לברר מתי שוחררו ממס הסובלנות).
הכרזת אראד כעיר חופשית ב-1832 גרמה להקלה במצבם. ההתתפתחותההתפתחות הכלליתהכלכלית איפשרה ליהודים להשתלב במסחור התוצרת החקלאית והמנופקטורה. ב-1806 הורשו היהודים לעסוק במלאכה ובהשפעת הרב חורין הוקמה אגודה שעזרה בהכשרה מקצועית של היהודים ושילובם במקצוע. רשימה מ-1848 מצביעה על 104 בעלי מלאכה העוסקים ב-21 מלאכות. אחרי 1867 שלושה אחוז עסקו בחקלאות. היו כמה בעלי אחוזות יהודים וחוכרים. היהודים הכניסו את המיכון בחקלאות ובתעשייה. במחצית השנייה של המאה ה-19 היו בבעלות יהודית בית חרושת לאלכהל הגדול במרכז אירופה וטחנת קמח על קיטור, החשובה באזור. בית הדפוס הראשון בעיר נוסד על ידי יהודי ב-1850. פתיחת בית חרושת לטקסטיל ב-1900 היה השג חשוב. בבתי החרושת התפרנסו יהודים בתור פקידים ופועלים.
היהודים השתלבו במסחר הסיטוני וב- 1885 זכה מייצא יינות יהודי בפרס בתערוכה שהתקיימה באנגליה. התפתחה גם תעשייה זעירה בכימיה, מזון, טקסטיל ועוד. יהודים בלטו בבנקאות, הם השתתפו בהקמת קופת החסכון הראשונה בעיר והיה להם חלק בהנהלתה. הם הקימו וניהלו את בית המסחר והתעשייה.
היהודים חדרו אל המקצועות החופשיים וב- 1910 היו 50 עורכי דין יהודים. רוב הרופאים בעיר היו יהודים.