מייק בראנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסרט תיעודי
Dovole (שיחה | תרומות)
שורה 26:
נולד בשם '''משה מיכאל ברנד''' ב[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנה המעצר]] [[פמגוסטה]] בקפריסין להורים [[יהדות פולין|יהודים-פולנים]] שנמלטו מאימת [[השואה]] (אימו, ברוניה רוזנברג, נמלטה ממחנה הריכוז [[אושוויץ]] ואביו, פישל ברנד, נמלט מהחזית הסובייטית) והתחתנו ב[[קפריסין]], לאחר שגורשו מהארץ על ידי ה[[בריטים]] עם שאר ה[[מעפילים]]. אמו נאלצה ללדת אותו בתנאים קשים. לאחר עליית המשפחה לארץ התיישבו ב[[חיפה]] וחיו חיי דחק. משה הילד לא פצה את פיו עד הגיעו לגיל 5. בגיל 12, מאחר שלא השתלב בבית הספר "כרמלי", עבר ל[[גשר (קיבוץ)|קיבוץ גשר]]. לאחר כשנה שב לבית הוריו ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר ב[[המוזיאון הימי הלאומי|מוזיאון הימי הלאומי]], מוכר קרח, סבל ועוד). שוחרר משירות ב[[צה"ל]] בשל ניתוח שעבר ב[[קיבה]] בגיל 15.
 
עםלא העלייהברור בהצלחהמתי החל ברנט להידרדרלצרוך ל[[סמים]]. ב־[[22 בנובמבר]] [[1974]], בעת ששהה מלוןבמלון ב[[ז'נבה]], קפץ בראנט מחדרו של וינטרוב אשרמחדר בקומה החמישית, אך נפילתוונפילתו נבלמה עלבהתנגשותו ידי מרפסתבמרפסת בקומה השלישית. מייקברנט שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור על עצמו. לאחר שהשתחרר מבית החולים נכנס מיד לאולפן כדי להקליטהקליט את הלהיט החדש "Dis-Lui" (אמור לה).
 
ב-[[25 באפריל]] [[1975]] בראנט שם קץ לחייו, לאחר שקפץבקפיצה ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובעב[[הרובע השישה עשר של פריז|רובע ה-16 בפריז]]. בן 28 היה במותו.
 
מייק בראנט נטמן ב[[מתחם בתי הקברות בחיפה|בית העלמין חוף הכרמל]] ב[[חיפה]], וקברו הפך אתר עלייה לרגל למעריציו. עד היום קיימת קהילת מעריצים גדולה של בראנט ב[[צרפת]], ב[[בלגיה]], ב[[קנדה]] וב[[ישראל]].