ויקיפדיה

הריסת בתי מחבלים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סקריפט החלפות (אבו, מיליון, ביטחו, לצורכי), הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
[[קובץ:Animation-D9-demolish-house01.gif|ממוזער|350px|[[דחפור די-9 משוריין]] הורס בית של [[טרור פלסטיני|מחבל פלסטיני]] ב[[רצועת עזה]] במהלך [[האינתיפאדה השנייה]]. הדחפור נועץ את ה"[[כף (ציוד מכני הנדסי)|סכין]]" בבית, "מכרסם" את הקירות, ממוטט את היסודות ולבסוף "משטח" את ההריסות על מנת שלא ישמשו מסתור ל[[טרור|מחבלים]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]].]]
'''הריסת בתי מחבלים''' היא פעולת [[הריסת מבנים]] שמבצעת [[מדינת ישראל]] ל[[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסת בתים]] של [[מחבל|מבצעי]] [[פיגוע|פיגועי טרור]] כחלק ממדיניות ל[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעת]] [[מחבלים פלסטינים|מחבלים]] מלבצע פיגועים. הבסיס החוקי למדיניות זו נעוץ בתקנה 119 ב[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] והיא אושרה מספר רב של פעמים גם ב[[בג"ץ]]. הריסת בתי המחבלים מהווה חלק מ[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] ועיקר השימוש בה נעשה בתקופות של גלי [[טרור פלסטיני|טרור ואלימות פלסטינית]].
 
== היסוד החוקי ==
שורה 8:
 
==הוכחת מדיניות ההריסה כגורם מרתיע==
 
=== חוות דעת של גורמי ביטחון ===
ב[[מערכת הביטחון הישראלית]] רווחת הגישה שהריסת בתי מחבלים היא אפקטיבית ביצירת [[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] ומניעת פיגועים, כאשר ההרתעה היא לא רק כלפי המחבל עצמו אלא גם כלפי בני משפחתו ובני ביתו. ואכן, במספר רב של מקרים הודיעו בני משפחות מחבלים ל[[כוחות הביטחון]] על כוונת קרובם לבצע פיגוע במטרה למנוע את הריסת ביתם ולעיתים אף הסגירו אותו בעצמם.
שורה 14 ⟵ 13:
על פי חוות דעת [[שירות הביטחון הכללי]], הריסת בתי מחבלים [[הרתעה (אסטרטגיה)|מרתיעה]] מחבלים פוטנציאליים מביצוע פיגועים, ומעודדת בני משפחה להסגיר מפגעים מבעוד מועד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/001-D-380961-00.html|הכותב=אלעזר לוין|כותרת=השב"כ: הריסת בתי מחבלים - מרתיעה|אתר=news1|תאריך=28/07/2016}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/88989/|הכותב=שירית אביטן כהן|כותרת=השב"כ: הריסת בתי מחבלים חשובה להרתעה|אתר=מקור ראשון|תאריך=04/11/2018}}</ref>
 
במהלך השנים פרסם ה[[שב"כ]] מידע על בני משפחה שהסגירו את קרוביהם לכוחות הביטחון במטרה למנוע את הריסת ביתם. כך למשל דודו של עלי אבו- חאמד מהכפר [[אלעיזריה]], שתקף בגרזן את צביקה כהן בקניון [[מעלה אדומים]] בשנת [[2016]] ופצע אותו באורח [[אנוש]], הסגיר אותו לשב"כ כדי למנוע את הריסת הבית. ב-[[15 בנובמבר]] [[2015]], בעקבות הריסת בתי המחבלים, הסגירה משפחתו של המחבל שביצע את [[פיגוע ירי|פיגוע הירי]] ב[[עתניאל]] ב-[[13 בנובמבר]] [[2015]] את הרוצח לידי ה[[שבהשב"כ]] מחשש שצה"ל יהרוס את ביתם.{{הערה|{{ynet|אליאור לוי ויואב זיתון|זהו המחבל שביצע את הפיגוע שבו נרצחו אב ובנו בעתניאל|4725918|15 בנובמבר 2015}}.}} בעקבות זאת סירב [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] לאשר את הריסת ביתו של המחבל שרצח ב-[[2015]] את הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל ב[[כביש 60]] סמוך ל[[עתניאל]].
 
דברים בנוסח זה הושמעו גם על ידי בכירים במערכת הביטחון. ה[[רמטכ"ל]], רב-אלוף [[גדי אייזנקוט]] אמר בתקופת שירותו כ[[אלוף פיקוד הצפון]] ש"היו לא מעט מקרים בהם משפחות הסגירו את בנותיהן ואת בניהן כי הם ידעו שהם הולכים לבצע פיגוע והיה להם חשש שביום שאחרי, ביתם ייהרס". גם ראש הממשלה לשעבר [[אהוד ברק]], בתקופת כהונתו כ[[שר הביטחון]] שיגר מכתב ליועץ המשפטי למערכת הביטחון ובו ציין כי "יש בהריסת הבתים אפקט הרתעתי"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-15c71aef953f661006.htm|כותרת=הריסת בתי מחבלים - האם זה באמת עובד?|אתר=מאקו|תאריך=18/12/18}}</ref>
שורה 23 ⟵ 22:
בשנת [[2010]] פרסמו שלושה חוקרים מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]], אפרים בן-מלך, קלאוד ברבי ואסטבן קלור, מחקר הבודק את אפקטיביות הריסת בתי מחבלים, כאשר הפרמטר הנמדד היה הפחתה במספר הפיגועים.
 
בתקציר למחקרם כתבו השלושה (בתרגום חופשי):
{{ציטוט|תוכן=מאמר זה בוחן האם הריסות בתים הם אמצעי יעיל למניעת טרור של מחבלים מתאבדים. אנו מקשרים בין נתונים מקוריים על בתים שנהרסו על ידי צה"ל, עם נתונים על קיומם של פיגועי התאבדות נגד מטרות ישראליות. על ידי בחינת שינויים בהריסות בתים לפי מיקום וזמן, ופיגועי התאבדות במהלך האינתיפדה הפלסטינית השנייה, אנו מראים כי הריסות בתים כעונש (אלה שמכוונות נגד מחבלים מתאבדים פלסטינים) גורמות לירידה מיידית משמעותית במספר פיגועי ההתאבדות, וכן שאפקט מתפזר על פני זמן ומרחק גיאוגרפי. לעומת זאת, מצאנו שהריסת בתים לא ממוקדת (הריסות לפי מיקום גאוגרפי מוצדק, אבל לא בתים של המחבלים עצמם) גורמת לגידול משמעותי במספר הפיגועים. תוצאות אלו תואמות את העמדה שאלימות סלקטיבית היא כלי יעיל למאבק בקבוצות טרור, בעוד שהאלימות ללא הבחנה מעודדת אותו.|מקור={{צ-מאמר|מחבר=Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor|שם=Counter-Suicide-Terrorism: Evidence from House Demolitions|שנת הוצאה=2010-10|קישור=http://www.nber.org/papers/w16493}}.}}
 
שורה 29 ⟵ 28:
 
== מגבלות והתנגדויות להריסת בתים ==
 
===פסיקות בג"ץ===
 
שורה 45 ⟵ 43:
 
===מאבק ארגוני השמאל וארגוני זכויות אדם===
[[ארגוני שמאל]] ו[[ארגוני זכויות האדם|ארגוני זכויות אדם]], ובראשם ארגון [[המוקד להגנת הפרט]], פועלים באופן עקבי למניעת הריסת בתי המחבלים, לצורך כך הם משתמשים בארגונים ייעודיים כמו [[הוועד הישראלי נגד הריסת בתים]] שפועלים לסכל את ההריסה באמצעים משפטיים ובאמצעות התנגדות פיזית. הם עתרו מספר פעמים ל[[בג"ץ]] בדרישה שיאסור על הריסת בתי מחבלים.{{הערה|דוגמה: {{פס"ד עליון|קישור=14052900.w03|סוג=בג"ץ|עותר=סעדי עאל עפו קואסמה ואחרים|משיב=המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית|ניתן ב=11 באוגוסט 2014}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14080910.t03|סוג=בג"ץ|עותר=המוקד להגנת הפרט ואחרים|משיב=שר הביטחון ומפקד כוחות הצבא בגדה המערבית|ניתן ב=31 בדצמבר 2014}}}}
 
ב[[ינואר]] [[2016]] פורסמה יוזמה של [[הרשות הפלסטינית]] ולפיה כל עובד יפריש יום אחד ממשכורתו לטובת קרן לשיקום בתי מחבלים שנהרסו{{הערה|{{וואלה|1=אמיר בוחבוט|2=בצה"ל חוששים: הרשות הפלסטינית מגייסת מיליונים לשיקום בתי מחבלים|3=2924847|4=14 בינואר 2016}}}} הערכות הצבא שהסכום שייאסף מכ-145 אלף עובדים יעמוד על כ-25 מליוןמיליון [[ש"ח]].
 
===הריסת בתי מחבלים שניסו לבצע פיגוע או שגרמו לפציעה אך לא למוות===
במדיניות הקיימת כיום{{הבהרה|החל ממתי? לא נהרסים בתים בנסיבות שבהן הפיגוע מסתיים בלי הרוגים, על אף שלפי נוסח תקנה 119 הדבר אפשרי. מדיניות זו היא תוצאה של שורת פסקי דין של בג"ץ אשר מנעו או צמצמו משמעותית הריסות בתי מחבלים במקרים שהמחבל ניסה לרצוח אך הניסיון הוביל לפציעה קשה. כך למשל בפיגוע שבו נורה ונפצע [[חבר הכנסת]] [[יהודה גליק]], לאחר שיצא מסכנת חיים, בעקבות דרישת השופטים שינה צה"ל את הצו מהריסת הבית לאטימת חדרו הפרטי של המחבל בלבד.
 
בחודש [[יולי]] [[2018]] פורסם כי בעקבות פנייה של שר הביטחון דאז [[אביגדור ליברמן]], שביקש לבחון מתווה אשר יאפשר הריסת בית מחבל גם כאשר הנפגע נפצע ולא נהרג, בוחן [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] אפשרות לגיבוש מתווה שיעקוף את החלטות בג"ץ בנוגע להריסת בתי מחבלים, זאת, בעקבות פסיקות חוזרות של שופטי בג"ץ אשר מנעו הריסה במקרה של פציעה בלבד.{{הערה|שם=מקור ראשון|{{מקור ראשון|1=נטעאל בנדל|2=בעקבות פניית ליברמן: היועמ"ש בוחן מתווה שיאפשר להרוס גם בתי מחבלים ש"רק" פצעו|3=61001|4=08.07.2018}}}}.
 
== יישום המדיניות ==
שורה 59 ⟵ 57:
מדיניות הריסת הבתים פחתה באופן ניכר עם סיום האינתיפאדה הראשונה, וחזרה שוב בשנת [[2000]] עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]].
 
במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] ([[2000]]–[[2005]]) חידשה ישראל את מדיניות הריסת הבתים למחבלים ושולחיהם לצרכילצורכי [[לחימה בטרור]]. גל [[פיגועי התאבדות בישראל]] ו[[טרור פלסטיני]] יומיומי ב[[יהודה, שומרון ועזה]] גרם לצה"ל להרוס בתים רבים, הן לצרכים מבצעיים והן לשם הרתעת המחבלים ושולחיהם, ואלו המסייעים להם. מאחר שהריסת הבתים נעשתה בשטח עוין, בתקופה בה הפלסטינים הפעילו טרור אינטנסיבי ב[[יהודהביהודה, שומרון ועזה]], כמו גם נוכחות חמושים רבים ו[[מטען חבלה|מלכודות נפץ]] בזירות הפעולה, את עיקר הריסות הבתים ביצע [[חיל ההנדסה הקרבית]] באמצעות [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] ואת השאר באמצעות [[חבלה (פעילות מלחמתית)|פיצוץ המבנה]].
 
המניעים להגברת הריסות בתי המחבלים ומשפחותיהם היו גל [[פיגוע התאבדות|פיגועי ההתאבדות]] שהגיע לשיאו בשנים [[2001]]–[[2003]] והתגמולים הכספיים שהעניקה [[הרשות הפלסטינית]] למשפחות המחבלים. בשל כך הנהיגה ישראל מדיניות של הריסת בתי המחבלים במטרה [[הרתעה (אסטרטגיה)|להרתיע]] מחבלים אחרים מלבצע פיגוע בידיעה שבכך יגרמו להריסת בית משפחתם, וכן במטרה לגרום לבני המשפחה להסגיר מחבל מתאבד בידיעה שאם יתמכו בו יאבדו את ביתם.
הצעד נעשה מתוך הנחה שהעונש ירתיע מתאבדים פוטנציאליים וגם כדי למנוע את התמריץ הכספי לביצוע [[פיגועי התאבדות]]: [[הרשות הפלסטינית]], [[איראן]] ו[[מדינות ערב]] שילמו מענקים בגובה עשרות אלפי שקלים למשפחותיהם של מחבלים מתאבדים, והריסת הבית הייתה אמורה לקזז תגמול זה.
מחקר שערכו ה[[פרופסור]]ים אפרים בן-מלך, קלוד ברבי ואסטבן קלוד מצא ששיטה זו הצליחה להפחית את כמות הפיגועים ב-11.7–14.9 [[אחוז]]ים.{{הערה|שם=ניו-רפובליק|1= Yishai Schwartz, [http://www.newrepublic.com/article/120506/study-israels-home-demolitions-policy-works-it-moral Israel Destroys Homes to Deter Terrorists. A New Study Says It Works—But Is It Moral?], New Republic, December 8, 2014}} בין השנים [[2000]]–[[2005]] נהרסו 538 בתי מחבלים מתאבדים במסגרת מדיניות זו.{{הערה|שם=ניו-רפובליק}}
 
=== עצירת המדיניות בשנת 2005 ===
בסוף [[2004]], אחרי [[האינתיפאדה השנייה|גל פיגועים רצחני]] והריסת מאות בתי מחבלים ללא הצלחה בבלימת הטרור לחלוטין, ומנגד תסיסה פוליטית מצד [[שמאל פוליטי בישראל|ארגוני שמאל בישראל]] ו[[ארגוני זכויות אדם]], מינה ה[[רמטכ"ל]] [[משה יעלון]] צוות בראשותו של ראש [[אגף תקשוב]] בצה"ל, אלוף [[אודי שני]]. בתחילת ינואר [[2005]] קבע הצוות כי לא נמצאה הוכחה לכך שמדיניות הריסת הבתים הייתה יעילה לאורך זמן, אפקט ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] שהושג בתחילת הדרך, נשחק לאורך זמן עד כי לא השפיע על המחבלים.{{הערה|{{ynet|רועי מנדל|ב-2005: צה"ל קבע ויעלון קיבל - הריסת בתי מחבלים אינה מרתיעה|4536731|1 ביולי 2014}}.}} קביעה זו, והירידה במפלס הטרור, הביאה לצמצום במספר הריסות בתי מחבלים.
 
[[התנועה למשילות ודמוקרטיה]] פרסמה ב-[[2013]] [[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח]]<ref>התנועה למשילות ודמוקרטיה, [http://meshilut.org/wp-content/uploads/2017/01/%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf?fbclid=IwAR0SD84NjtGdJmWX-ORcBXZO46Ivu0SB12aTv3AA-sDwsknORwcRrgNWPKU פיתוח חריג של המשפט: עקרון פומביות הדיון בבג"ץ - הריסת בתים כמקרה מבחן].</ref> בו נטעןנכתב כי הפסקת השימוש בהריסת בתי מחבלים ב-2005 נבעה במידה רבה ממדיניות עקבית של [[בית המשפט העליון]], שבדיונים בלתי מתועדים רמז למשרד הבטחוןהביטחון לחדול מהריסת בתי מחבלים. כך, למשל, פרסם ד"ר דוד זכריה בספרו<ref>קולו הזך של הפיקולו: בית המשפט העליון, דיאלוג ומאבק בטרור (2012), עמ' 62.</ref>:
 
{{ציטוט|תוכן=כאשר התקיים עוד דיון... פנה הנשיא [[אהרן ברק|ברק]] בפתח הדיון לפרקליט שייצג את המדינה ושאל אותו אם הוא "מודע להלכי הרוח של בית המשפט". כאשר השיב הפרקליט בחיוב, אמר לו הנשיא כי הוא מבקש ממנו "להיכנס לאווירה של בית המשפט". ולמען הסר ספק, הוסיף הנשיא בעל פה כי שלא כבעבר, כיום הוא רואה טעם רב בדעת המיעוט של השופט [[מישאל חשין|חשין]] בסוגית הריסות הבתים.|מקור=ד"ר דוד זכריה, '''קולו הזך של הפיקולו: בית המשפט העליון, דיאלוג ומאבק בטרור''' (2012), עמ' 62}}
 
=== חזרה למדיניות ב-2014 ===
ביוני [[2014]] אישר [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] להרוס את ביתו של הנאשם ברצח ברוך מזרחי, זיאד עוואד וביתו פוצץ. בסוף יוני 2014, זמן קצר אחרי גילוי הגופות של [[רצח שלושת הנערים|שלושת הנערים שנרצחו]], הרס צה"ל חלק מהבתים של החשודים ברצח, [[חמולת קוואסמה|קוואסמה]] ואבו עיישה., ובאוגוסט המשיך בכך, לאחר שנדחתה עתירה לבג"ץ נגד ההריסה. בעקבות [[הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה]] ב[[הר נוף]] בו נרצחו 4 מתפללים בידי שני מחבלים פלסטינים מ[[ג'בל מוכאבר]], הנחה ראש הממשלה את כוחות הביטחון להרוס את ביתם, אך הריסת הבית נדחתה, עקב עתירה ל[[בג"ץ]] שהגישו [[שמאל רדיקלי בישראל|ארגוני שמאל רדיקלי]]. ב-[[31 בדצמבר]] [[2014]] דחה בג"ץ את רוב העתירות ואישר להרוס את רוב בתי המחבלים, למעט בית המחבל ש[[התנקשות|התנקש]] ב[[יהודה גליק]], מאחר שגליק שרד את הירי.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|בג"ץ דחה את העתירה נגד מדיניות הריסת בתי מחבלים|1.2527119|31 בדצמבר 2014}}.}}
 
ב-[[13 בספטמבר]] [[2015]], ערב [[ראש השנה]] [[ה'תשע"ו]] פרץ [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)]], שכלל מספר רב של פיגועי בודדים, לרוב פיגועי [[יידוי אבנים]] ו[[פיגוע דקירה|פיגועי דקירה]] אך גם [[פיגוע דריסה|פיגועי דריסה]] ו[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]]. בעקבות גל הטרור החליטה [[ממשלת ישראל ה-34|ממשלת ישראל]] בנובמבר לחזור למדיניות של הריסת בתי מחבלים על מנת להרתיע מחבלים נוספים מלבצע פיגועים וכן להניא משפחות מלעודד את בניהם לבצע פיגועים. מאז הרסו כוחות [[חיל ההנדסה הקרבית]] כ-16 בתי מחבלים. לדוגמה, ב-[[14 בנובמבר]] [[2015]] [[חבלה (פעילות מלחמתית)|פוצצו]] לוחמי [[יהל"ם]] את בתיהם של המחבלים שרצחו את [[איתם הנקין|איתם ונעמה הנקין]] ומלאכי רוזנפלד.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|אחרי אישור בג"ץ: נהרסו בתי 4 מחבלים|4725230|14 בנובמבר 2015}}.}} ב-[[2 בדצמבר]] פוצצו לוחמי [[יהל"ם]] בית של מחבל ב[[שועפט]]{{הערה|{{וידאו}}{{ynet|אליאור לוי ורועי ינובסקי|תיעוד: כך פוצץ בית המחבל במחנה הפליטים שועפט|4733861|2 בדצמבר 2015}}.}} ואת הבית ב[[שכם]] של מפקד החוליה שרצחה את הזוג הנקין.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|צה"ל הרס את ביתו של מפקד החוליה שרצחה את הזוג הנקין|2912298|03 בדצמבר 2015}}.}} ב-[[23 בפברואר]] [[2016]] הרסו כוחות של [[חיל ההנדסה הקרבית]] בתים של שני מחבלים.{{הערה|{{mako|חדשות 2|נהרסו בתי מחבלים שרצחו 5 ביום אחד|5d5a137e76c0351004|news-military/security-q1_2016|23 בפברואר 2016}}.}} ב-[[4 באפריל]] הרסו כוחות [[צה"ל]] ו[[מג"ב]] באמצעות [[מחפר|מחפר ממוגן]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] 3 בתים של מחבלים ב[[קבטייה]].{{הערה|{{וידאו}} {{ynet|יואב זיתון ואליאור לוי|צה"ל ומג"ב הרסו בתי מחבלים שרצחו לוחמת מג"ב בפיגוע בירושלים|4787058|4 באפריל 2016}}.}} ב-[[10 ביוני]] [[2016]] הרסו כוחות של [[צה"ל]], [[מג"ב]] ו[[המנהל האזרחי]] את בית המחבל שרצח את [[דפנה מאיר]].{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|נהרס בית המחבל שרצח את דפנה מאיר|4814525|11 ביוני 2016}}.}} ב-[[4 באוגוסט]] [[2016]] הרס צה"ל את בתיהם של המחבלים מוחמד וח'אלד מח'אמרה, שביצעו את [[פיגוע הירי במתחם שרונה]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|נהרסו בתי המחבלים שביצעו את הפיגוע בשרונה|4837254|4 באוגוסט 2016}}}}
 
=== צמצום השימוש במדיניות בעקבות פסקי בג"ץ ===
על אף לשון התקנה המעניקה למפקד הצבאי את זכות ההחלטה מתי להשתמש בכלי הרתעתי זה, בתחקיר שהתפרסם ב[[מקור ראשון]] נכתב כי בין השנים 2014–2017 אישר בג"ץ לצה"ל לממש באופן מלא רק 36 אחוזים מכלל הצווים שהוצאו להריסת בתי מחבלים. 64 אחוזים מהצווים נגמרים בהריסה חלקית (34%), באטימה (18%) או בביטול הצו על ידי בג"ץ (12%). בשנים הללו נהרסו רק 20 בתים באופן מלא.{{הערה|שם=מקור ראשון}}.
 
ב[[אוקטובר]] [[2018]] פורסם על ידי [[המוקד להגנת הפרט]] כי מספר הבתים שנהרסו עד מועד זה עומד על 54 בתים, המהווים כ-30% מסך הבתים המועמדים להריסה.<ref>{{ישראל היום|גדעון אלון|דו"ח מגלה: רק 30% מבתי מחבלים שיועדו להריסה - נהרסו|602797|28 באוקטובר 2018}}.</ref>
 
ב-[[17 בדצמבר]] [[2018]] הרס צה"ל מספר חלקי קירות מהקומה התחתונה של בית המחבל ש[[פיגוע הירי באזור התעשייה ברקן|רצח שני עובדים בא.ת ברקן]], לאור עמדת [[הפרקליטות הצבאית]] כי אין להרוס את כלל המבנה היות שהמחבל עצמו לא עשה שימוש בקומות העליונות של הבית.<ref>{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי ורועי רובינשטיין|צה"ל הרס חלק מבית המחבל שרצח שניים בברקן|5427446|17 בדצמבר 2018}},{{ש}}{{ערוץ7|ערוץ 7|תיעוד: הריסה חלקית של בית המחבל|389287|17 בדצמבר 2018}}.</ref>. על כך נמתחה ביקורת רבה מצד משפחות הנרצחים בפיגוע, שדרשו את הריסת הבית כולו הואיל והוכח שכל בני משפחת המחבל היו שותפים במידה כזו או אחרתכלשהיא בביצוע הפיגוע.<ref>{{ynet|אלכסנדרה לוקש ואיתמר אייכנר|משפחות הנרצחים בברקן על הריסת בית המחבל: "לא מקבלים חצי עבודה"|5427516|17 בדצמבר 2018}}</ref>. בפגישה של בני המשפחה עם [[ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]], עודד אותם נתניהו להגיש עתירה לבג"ץ על ביצוע ההריסה החלקית, וזאת לאחר שטען שידיו כבולות משפטית מהתערבות ישירה בנושא.<ref>{{כאן|הדס גרינברג|נתניהו המליץ למשפחת הנרצח בברקן: עתרו לבג"ץ כדי להרוס את בית המחבל|44394|18 בדצמבר 2018|Item}}.</ref>
 
==ראו גם==
 
* [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני]]
* [[לוחמה בטרור]]
שורה 94 ⟵ 91:
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* [https://www.psakdin.co.il/Law/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9D-,-1945 תקנות ההגנה לשעת חירום, 1945]
*התנועה למשילות ודמוקרטיה, [http://meshilut.org/wp-content/uploads/2017/01/%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf?fbclid=IwAR0SD84NjtGdJmWX-ORcBXZO46Ivu0SB12aTv3AA-sDwsknORwcRrgNWPKU פיתוח חריג של המשפט: עקרון פומביות הדיון בבג"ץ, הריסת בתים כמקרה מבחן]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הריסת_בתי_מחבלים"