שאלאמון, מלך הונגריה – הבדלי גרסאות

'''שַאלַאמוֹן או סלומון''' (ב[[הונגרית]]:Salamon) ([[1053]] - –[[1087]]), היה [[נסיך]] [[הונגרי]] מ[[בית ארפאד|מבית ארפאד]]. משנת [[1057]] כונה "המלך הצעיר" כי לבקשת אביו הוכתר ל[[מלך]] במהלך מלכות אביו. בין השנים [[1063]] ו-[[1074]]  היה [[מלך הונגריה]] {{אנ|King of Hungary}} השביעי<ref>{{צ-ספר|שם=Naptártörténeti kislexikon, összeállította Schalk Gyula, Fiesta-Saxum, 1999, ISBN 963-9084-50-6, 172. oldal (בהונגרית)|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref> של [[ממלכת הונגריה]].  

שאלאמון הוכתר כ"מלך צעיר" בעיר [[סקשפהרוואר|סקשבהרוואר]] (Székesfehérvár) עוד בחיי אביו, אך נאלץ להימלט מ[[הונגריה]] עם משפחתו לאחר שדודו, לימים, המלך בּלָה הראשון{{אנ|Béla I of Hungary}} הפיל את שלטון אביו בשנת [[1060]] במהלך סידרתסדרת קרבות בהם נהרג אביו. שאלאמון חזר להונגריה כעבור שלוש שנים בעזרת חיילות גרמניים<ref>{{צ-ספר|שם=IV. Henrik hadjárata Béla ellen Salamon visszahelyezésére. (1060–1064.) - Bánlaky József: A magyar nemzet hadtörténelme,|מו"ל=(פלישת היינריך הרביעי להונגריה נגד המלך בלה להשבת שאלאמון לכס המלכות)|שנת הוצאה=}}</ref> , ניצח את המלך בלה בשנת 1063 והוכתר למלך ממלכת הונגריה. בהזדמנות זו נשא לאישה את יודית {{אנ|Judith of Swabia}} אחותו הצעירה של הקיסר [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] שלמעשה החזיר אותו לכס המלוכה.

אביו של שאלאמון היה [[אנדראש הראשון|אַנְדרַאש הראשון]] {{אנ|Andrew I of Hungary}}, אחד מבניו של הנסיך [[ואזול|ואַזול]] {{אנ|Vazul}}. מאחר שוואזול לא היה מרוצה מהיורש לכס המלוכה שנבחר על ידי [[אישטוון הראשון, מלך הונגריה]] ( בהונגרית: I. István), הוא מרד בו בשנות השלושים של [[המאה ה-11|המאה ה-11.]] המרידה דוכאה על ידי אישטוואן והוא עיוור את וואזול והגלה את כל משפחתו. הם התיישבו תחילה ב[[צ'כיה]], בחצרו של [[:en:Oldřich,_Duke_of_Bohemia|נסיך בוהמיה אולדריק]], ומשם יצאו לאדמה פולנית, שם [[מייסקו השני]] {{אנ|Mieszko II Lambert}} אירח אותם. אנדראש, בנו של וואזול, המשיך לחצרו של [[יארוסלאב הראשון, נסיך קייב]] שכונה "ירוסלב החכם". בשנות גלותו שם הוא נשא לאישה את [[אנסטסיה מקייב|אנסטסיה מקייב,]], בתו של ירוסלב החכם. שנים רבות לא נולדו להם ילדים. עד שלבסוף נולדו שלושה בזה אחר זה.

בחיו של אנדראס חלה תפנית משמעותית כשהאצילים ההונגרים קראו לו בחזרה לכס המלכות ההונגרי שאותו אכן תפס במחצית השנייה של שנת [[1046]], הקיסר הגרמני, [[היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], לא השלים עם הדחתו של המלך [[פטר, מלך הונגריה|פטר]] על ידי אנדראש וניסה לפלוש לממלכת הונגריה מספר פעמים, אך כל ניסיונותיו נהדפו. שיחות השלום בין הצדדים התחילו כבר על ידי בנו, היינריך הרביעי. אחת ההתחייבויות שהופיעו בהסכם השלום שנחתם בשנת [[1058]], היתההייתה איחוד השושלות. אנדראש אירס את שאלאמון בנו בן ה- 5 עם יודית אחותו הצעירה בת ה -11 של היינריך. כשנה לאחר נישואיו בשנת 1963 חתם סלומון הסכם עם דודניו, גֵזָה {{הו|I. Béla magyar király}} ולאַסְלוֹ {{אנ|Ladislaus I of Hungary}} שהכירו בשלטונו. מיד לאחר מכן, בשנת [[1064]] הוכתר שאלאמון שוב למלך הונגריה בעיר [[פץ']] (Pécs). בתחילה פעלו יחד הוא ובני דודיו נגד ה[[צ'כים]] וה[[קומנים]], אבל היחסים בין השלושה התדרדרו משנת [[1070]], ואז גזה התמרד נגדו. בקרב ב- 14ב־14 במארס 1074 שאלאמון הובס. בשנת [[1081]] הוא ויתר רשמית על כס המלוכה. מאוחר יותר ניסה להשיג אותו בחזרה מספר פעמים ועל פי האגדה זנח את שאיפותיו אלה רק לקראת סוף ימיו ובילה את שארית חייו בעלייה לרגל ותפילה. הוא מת בשנת 1087 ב[[פולה (עיר)|פולה]] שב[[קרואטיה]] היום.

מנישואי שאלאמון עם הנסיכה יודית מ[[שוואביה]] לא נולדו תחילה ילדים, ומקורות שונים מציינים שהנישואים לא היו אידיליים. כאשר ביקר שאלאמון את היינריך בשנת 1083 כדי לבקש ממנו עזרה נוספת, הוא ניסה לחדש את יחסיו עם אשתו, אך המקור הגרמני מציין: "אף אחד מהם לא שמר על נאמנות לקדושת הנישואים, אלא הדדית בגדו זה בזו ללא כל נקיפות מצפון"<ref>{{צ-ספר|שם=Magyarország uralkodói. Budapest: Pannonica. 2003. = Magyar Századok, 45. oldal|מו"ל=(שליטי ממלכת הונגריה)|שנת הוצאה=}}</ref>. עם זאת, על פי אותם מקורות גרמניים, נולדה להם בכל זאת בת משותפת סופיה († כ 1100), שהפכה לאשתו של הרוזן Poppo von Berg-Schelklingen . עם קבלת הידיעה על מותו של שאלאמון נישאה יהודית בשנית לדוכס הפולני וולדיסלאו הראשון{{אנ|Władysław I Herman}}, וילדה לו שלושה ילדים.

[[:hu:Grandpierre_K._Endre|Grandpierre K. Endre]]. ''Királygyilkosságok''. Magyarok Titkos Története, 67–71. o. (1991). ISBN 963-7707-00-X ( רציחות מלכים, ההיסטוריה הסודית של ההונגרים)