רפובליקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24529373 של 185.89.217.225 (שיחה) |
הגהה |
||
שורה 1:
{{שיטות ממשל}}
'''רֶפּוּבְּלִיקָה''' (ב[[לטינית]]: '''Res publica''', בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת [[ממשל]] שבה ה[[שלטון]] (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.
לפי הגדרה זו, משטרים [[מונרכיה|מונרכיים]] או [[דיקטטורה|דיקטטוריים]] אינם רפובליקות. גם משטר שבו נבחר "[[נשיא]] לכל החיים" אינו נחשב כרפובליקה. מקור המילה בביטוי הלטיני "res publica" שפירושו "עניין הציבור" ומכאן משתמע, כי רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור. רפובליקה אינה בהכרח גם [[דמוקרטיה]] (לדוגמה ה[[רפובליקה אסלאמית|רפובליקות האסלאמיות]] או מרבית [[מדינות אפריקה]]), ודמוקרטיה יכולה להתפתח גם במדינה בה שיטת השלטון היא [[מונרכיה חוקתית]] כמו [[הממלכה המאוחדת]] (בריטניה).
בדרך כלל ברפובליקה נבחר ראש ה[[מדינה]] בידי הציבור והוא מכהן לתקופת זמן קצובה, שלאחריה נערכות [[בחירות]] חדשות והוא יכול להיבחר מחדש או לפנות את מקומו לנבחר אחר.
שורה 16:
העיקרון הרפובליקני מנוגד לאופני תפיסה אחרים של החברה. לכך יש כמה דוגמאות מרכזיות:
* החשיבה הערכית העומדת בבסיסה של מונרכיה, מנוגדת בכך שהאזרח הרפובליקני נתפס כאדון במדינה, הנדרש למעורבות פוליטית גבוהה, ולא כנתין במונרכיה.
* בתקופה המודרנית התפתחה מערכת ערכית אחרת המנוגדת לרפובליקה - ה[[ליברליזם]]. בעוד שהעיקרון הרפובליקני רואה את הפרט כבעל זיקה גבוהה למדינה מתוקף אזרחותו, העיקרון הליברלי מעמיד את הפרט כיחידה עצמאית, ואת המדינה כמסגרת שתפקידה המרכזי הוא שמירה על זכויותיו. כלומר, ברפובליקה יש דגש על חובות ועל מעורבות בקהילת האזרחים, ובליברליזם יש דגש על חירויות הפרט. אומנם ליברליזם ורפובליקה אינן תופעות סותרות מבחינה מדינית, אך קיים ניגוד מסוים ביניהן מבחינה ערכית.
| |||