|
==עמדתה של הציונות ומדינת ישראל==
[[דוד בן-גוריון]] בתזכיר שהוגש ל[[מפלגת העבודה הבריטית]] על ידי ברית הפועלים העברים הסוציאליסטים בעולם "[[פועלי-ציון]]" בסוף 1920 ונשא את הכותרת: 'על גבולי ארץ-ישראל', כותב: "החבל הצפוני של עבר הירדן, אשר אמנת סייקס-פיקו הקצתה אותו לצרפת, היה בכל התקופות חלק פנימי של ארץ-ישראל, ודוקה חלק זה של הארץ משביר תבואה לכל הארץ... ואולם, כל כמה שגדולה היא חשיבותם של החלקים הצפוניים והמזרחיים של ארץ-ישראל, באשר הם חבלי-דגן, הרי הם חשובים הרבה יותר מזה כברֵכה של מקורות המים וכוחות-המים של הארץ... נראה הדבר, כאילו צרפת רואה את שאלת הגבולים בארץ-ישראל כמין מחלוקת טריטוריאלית בין בריטניה הגדולה לבינה. זאת היא טעות אשר יש להצטער עליה ביותר. על ידי חוזה השלום התורכי בסיבר, קיבלה אמנם בריטניה הגדולה את המנדט על ארץ-ישראל, אך לא על מנת שארץ-ישראל תהיה מושבה בריטית...הפועלים היהודים נכונים להתנגד במלוא כוחם לכל נסיון, כי יעשה, להפוך את המנדט לכלי-שרת לשם מטרות אימפריאליסטיות. ואנו בטוחים, כי האינטרנציונל הסוציאליסטי, אשר הכיר בדרישתנו הלאומית על ארץ-ישראל, יעזרנו בזה תמיד ובאופן ממשי".
בנאומו של ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בעת הנחת [[חוק רמת הגולן]] על שולחן הכנסת ב-1981 הוא אמר: "לא ימצא בארצנו או מחוצה לה איש רציני שלמד את תולדותיה של ארץ ישראל, אשר ינסה להכחיש כי במשך דורות רבים הייתה רמת הגולן חלק בלתי נפרד של הארץ. היה איפוא, מן הדין שגבולה הצפוני של ארץ ישראל...יעבור על רמת הגולן...אך שתי מעצמות קולוניאליות החליטו אחרת...עובדה זו אינה באה אלא להוכיח את שרירות לבם...אותנו אין שרירות זו מחייבת".
|
