פיקוד הצפון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ גלבוע -> הר הגלבוע (תג) |
|||
שורה 33:
'''חטיבת לבנוני''' של ה[[חי"ש]], שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון", שכללה חמישה גדודים. מרחב הצפון כלל את כל המרחב שמ[[זכרון יעקב]] וצפונה. מפקדה של החטיבה היה [[משה כרמל]]..
ב[[פברואר]] 1948 פוצלה החטיבה ל[[חטיבת גולני]] ב[[נפת יזרעאל]], [[כנרת]], [[הר הגלבוע|גלבוע]] ועד [[תל חי]] (בפיקודו של [[משה מן]]) ו[[חטיבת כרמלי]] (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, [[משה כרמל]] והן על שם [[הר הכרמל]]) באזור [[חיפה]] ו[[נפת זבולון]] (כלומר ה[[קריות]], [[מפרץ חיפה]] ו[[הגליל המערבי]]). במקביל פעלה בגזרה [[חטיבת יפתח]] של ה[[פלמ"ח]] בפיקודו של [[יגאל אלון]], בהמשך התפצלה מגולני [[חטיבת עודד]].
עם קום המדינה, ב-[[15 במאי]] [[1948]], כבר היו חיפה והגליל המערבי משוחררים ואילו בחזית המזרחית נאבקו גולני, יפתח ועודד בקרבות קשים, בעוד חטיבת כרמלי בטלה מקרבות. על מנת לשמר את מעמדו כמפקד כרמלי, הציע משה כרמל ל[[דוד בן-גוריון]] להקים חזית צפונית מאוחדת, שבראשה יעמוד כרמל עצמו. ב-[[23 במאי]] פורסמה פקודת ההקמה של חזית הצפון בראשות כרמל, האחראי על "כל צפון הארץ ועל כל הכוחות המוצבים בו והנמצאים בשלבי התארגנות". הקמת [[מטה (צבא)|מטה]] מאוחד איפשר ניהול נכון יותר של הכוחות ויציאה לפעולות יזומות שהגדולה והחשובה בהן הייתה [[מבצע חירם]].
| |||