הריסת בתי מחבלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ביטול גרסה 24638093 של Tnestnesse (שיחה) הניסוח הקודם עדיף
שורה 1:
[[קובץ:Animation-D9-demolish-house01.gif|ממוזער|350px|[[דחפור די-9 משוריין]] הורס בית של [[טרור פלסטיני|מחבל פלסטיני]] ב[[רצועת עזה]] במהלך [[האינתיפאדה השנייה]]. הדחפור נועץ את ה"[[כף (ציוד מכני הנדסי)|סכין]]" בבית, "מכרסם" את הקירות, ממוטט את היסודות ולבסוף "משטח" את ההריסות על מנת שלא ישמשו מסתור ל[[טרור|מחבלים]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]].]]
'''הריסת בתי מחבלים''' היא פעולת [[הריסת מבנים]] שמבצעת [[מדינת ישראל]] ל[[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסת בתים]] של [[מחבל|מבצעי]] [[פיגוע|פיגועי טרור]] כחלק ממדיניות ל[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעת]] [[מחבלים פלסטינים|מחבלים]] מלבצע פיגועים. הבסיס החוקי למדיניות זו נעוץ בתקנה 119 ב[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] והיא אף אושרה מספר רב של פעמים רבגם ב[[בג"ץ]]. ההריסההריסת בתי המחבלים מהווה חלק מ[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] ועיקר השימוש בה נעשה בתקופות של גלי [[טרור פלסטיני|טרור ואלימות פלסטינית]].
 
== היסוד החוקי ==
שורה 7:
{{ציטוט|תוכן=מפקד צבאי רשאי להורות בצו שיוחרמו לזכות ממשלת ישראל כל בית, מבנה או קרקע, שיש לו טעם לחשוד בהם שמהם נורה כל כלי-יריה שלא כחוק, או שמהם נזרקו, פוצצו, התפוצצו או נורו באופן אחר פצצה, רימון-יד או כל חפץ נפיץ או מבעיר שלא כחוק, או כל בית, מבנה או קרקע השכונים בכל שטח, עיר, כפר, שכונה או רחוב, שבהם נוכח לדעת כי תושביהם, או מקצת מתושביהם, עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים, או היו שותפים שלאחר מעשה לעוברים עבירה על התקנות האלה, עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת אימה או עבירה שעליה נדונים בבית-משפט צבאי; ומשהוחרמו כל בית או מבנה או קרקע כנ"ל, רשאי המפקד הצבאי להחריב את הבית או את המבנה או כל דבר הנמצא בבית, במבנה, בקרקע או עליהם|מקור=תקנות ההגנה לשעת חירום, 1945. תקנה 119|אנגלית=}}
 
==הוכחת מדיניות ההריסה כגורם מרתיע==
=== חוות הדעתדעת של גורמי ביטחון ===
ב[[מערכת הביטחון הישראלית]] רווחת הגישה שהריסת בתי מחבלים היא אפקטיבית ביצירת [[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] ומניעת פיגועים, כאשר ההרתעה היא לא רק כלפי המחבל עצמו אלא גם כלפי בני משפחתו ובני ביתו. ואכן, במספר רב של מקרים הודיעו בני משפחות מחבלים ל[[כוחות הביטחון]] על כוונת קרובם לבצע פיגוע במטרה למנוע את הריסת ביתם ולעיתים אף הסגירו אותו בעצמם.
 
שורה 80:
ב[[אוקטובר]] [[2018]] פורסם על ידי [[המוקד להגנת הפרט]] כי מספר הבתים שנהרסו עד מועד זה עומד על 54 בתים, המהווים כ-30% מסך הבתים המועמדים להריסה.<ref>{{ישראל היום|גדעון אלון|דו"ח מגלה: רק 30% מבתי מחבלים שיועדו להריסה - נהרסו|602797|28 באוקטובר 2018}}.</ref>
 
ב-[[17 בדצמבר]] [[2018]] הרס צה"ל מספר חלקי קירות מהקומה התחתונה של בית המחבל ש[[פיגוע הירי באזור התעשייה ברקן|רצח שני עובדים בא.ת. ברקן]], לאור עמדת [[הפרקליטות הצבאית]] כי אין להרוס את כלל המבנה היות שהמחבל עצמו לא עשה שימוש בקומות העליונות של הבית.<ref>{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי ורועי רובינשטיין|צה"ל הרס חלק מבית המחבל שרצח שניים בברקן|5427446|17 בדצמבר 2018}},{{ש}}{{ערוץ7|ערוץ 7|תיעוד: הריסה חלקית של בית המחבל|389287|17 בדצמבר 2018}}.</ref> על כך נמתחה ביקורת רבה מצד משפחות הנרצחים בפיגוע, שדרשו את הריסת הבית כולו הואיל והוכח שכל בני משפחת המחבל היו שותפים במידה כלשהיא בביצוע הפיגוע.<ref>{{ynet|אלכסנדרה לוקש ואיתמר אייכנר|משפחות הנרצחים בברקן על הריסת בית המחבל: "לא מקבלים חצי עבודה"|5427516|17 בדצמבר 2018}}</ref> בפגישה של בני המשפחה עם [[ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]], הוא עודד אותם נתניהו להגיש עתירה לבג"ץ על ביצוע ההריסה החלקית, וזאת לאחר שטען כי ידיושידיו כבולות משפטית מהתערבות ישירה בנושא.<ref>{{כאן|הדס גרינברג|נתניהו המליץ למשפחת הנרצח בברקן: עתרו לבג"ץ כדי להרוס את בית המחבל|44394|18 בדצמבר 2018|Item}}.</ref>
 
==ראו גם==