מונוקולטורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
קישור
שורה 5:
השלטון ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי [[כותנה]] בארצות הברית, מטעי [[קנה סוכר]], [[קקאו]] וקפה ב[[אמריקה הדרומית]], מטעי תה ב[[הודו]] ו[[סרי לנקה|ציילון]]. מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות ל[[עבדות]] ולניצול כוח העבודה המקומי. ביסוס הכלכלה המקומית על גידול אחד יצר תלות חזקה של המושבות באימפריות הקולוניאליסטיות ששלטו ב[[סחר בינלאומי|מסחר הבינלאומי]], ייצאו את תוצרת המושבות וייבאו אליהן מוצרי [[מזון]] בסיסיים שחסרו בהן, ומוצרי [[תעשייה]] מוגמרים. במקרה של [[סין (אזור)|סין]], הביאה בריטניה [[אופיום]] במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה, הסינים התנגדו לכך וניסו למנוע הצפת ארצם באופיום וכך פרצו [[מלחמת האופיום הראשונה]] ו[[מלחמת האופיום השנייה|השנייה]].
 
על פי התאוריה של [[פון תינן|יוהאן היינריך פון תינן]] (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק צפויים להיות גידולים יותר אקסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.
 
חסרונות המונוקולטורה הם היות הגידול החקלאי רגיש לפגעי [[מזג אוויר]] ולתנודות מחירים בשוק העולמי, ובמקרה של מזיק שישמיד את היבול לא יהיה לחקלאי מה למכור בשוק (סיבה זו הייתה אחד מהגורמים לפרוץ [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]]).