אגרה (הודו) – הבדלי גרסאות

לבנו של אכבר, ג'האנגיר, הייתה חיבה גדולה לעולם הצומח והחי והוא יצר גנים רבים בשטחי המצודה הגדולה. בנו, שאה ג'האן, היה ידוע בעניין הרב שגילה באדריכלות, והוא שנתן לעיר את המונומנט המפורסם ביותר שלה, טאג' מאהל, כמאוזוליאום לאשתו המנוחה [[מומתאז מאהל]] (נבחרת הארמון). בניית ה[[מאוזוליאום]] הושלמה בשנת [[1653]].

 

 

ב-[[1835]], כאשר הבריטים ייסדו את נשיאות אגרה, העיר הפכה למושבה של ממשלה, ושנתיים לאחר מכן הייתה העיר עדה לרעב המוני שנמשך כשנה-שנתיים. במהלך [[המרד ההודי הגדול]] ב-[[1857]] חברת הסחר ה[[בריטניה|בריטי]]ת בהודו הרגישה מאוימת, החדשות על ההתקוממות הגיעו לאגרה ב-[[11 במאי]] וב-[[30 במאי]] שני גדודים של חיל הרגלים התמרדו וצעדו לדלהי. למחרת קבוצות חיילים הודיים ילידי המקום אולצו להתפרק מנשקם, וב-[[15 ביוני]] העיר גבאלייאר, שנמצאת מדרום לאגרה, הצטרפה להתקוממות. ב-[[3 ביולי]] הבריטים נאלצו לסגת משם אל המצודה. יומיים לאחר מכן כוח בריטי קטן בסוצ'טה הובס ונאלץ לסגת גם הוא לאגרה, אולם המתקוממים המשיכו לדלהי ובכך אפשרו לבריטים להחזיר את הסדר על כנו חמישה ימים מאוחר יותר. דלהי נפלה לידי הבריטים בספטמבר, ובחודשים הבאים מורדים שנמלטו מדלהי, יחד עם מורדים ממרכז הודו, ניסו לעלות על אגרה אך הובסו. לאחר מכן שלטון הכתר הבריטי שלט בעיר עד למתן העצמאות להודו בשנת [[1947]].