לוחמה בשטח בנוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ מיותר |
||
שורה 5:
בעברית יש למונח זה משמעויות אחדות:
* תרגום ל-MOUT - Military Operations in Urban Terrain ("פעילות צבאית בשטח עירוני") - המונח באנגלית לשיטת לוחמה המיועדת לניהול כוחות צבא (טנקים, מסוקים, כלי רכב וחי"ר) בתוך עיר אויב.
* תרגום ל-CQB - Close Quarters Battle ("קרב במתחמים סגורים") - המונח באנגלית לשיטת לוחמה המיועדת לצוות חי"ר
* לש"ב הוא שם ספציפי של שיטת לוחמה ישראלית ליעדים הנ"ל.
שורה 81:
לעומת זאת, האבדות האזרחיות היו גבוהות ביותר. על פי סוכנות הידיעות [[AP]], בדיקה של מחצית מרישומי בתי החולים העיראקיים הראתה שלפחות 3,240 אזרחים נהרגו בין [[20 במרץ]] [[2003]] ל-[[20 באפריל]] [[2003]].
אחרי כיבוש עיראק החלו לצוץ התארגנויות [[גרילה]] ו[[ארגוני טרור|טרור]], שהציבו [[מארב]]ים לכוחות האמריקנים וגרמו לאבדות רבות. "צבא המהדי" של [[מוקתדא א-סאדר]], ארגוני טרור [[שיעה|שיעים]] במימון [[איראן]] שגם חימשה אותם, ארגוני טרור סוניים בהנהגת [[אבו מוסעב א-זרקאווי]] ולוחמי [[אל-קאעידה]] שבאו מ[[סוריה]] הסבו אבדות רבות לאמריקנים. כמו כן, החמושים ביצעו גל נרחב של [[פיגועי התאבדות]] ופיצוץ [[מכונית תופת|מכוניות תופת]] כנגד אזרחים שיעים ומוסדות הממשלה העיראקית האזרחית. רבים מחיילי הקואליציה (ובפרט חיילי [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]]) נהרגו מ[[מטען גחון|מטעני גחון]] ו[[מטען צד|מטעני צד]] שהוטמנו בצירי תנועה, וכן מירי [[רקטות נ"ט]]. נכון לספטמבר [[2007]], כ-63% מהחיילים האמריקאים נהרגו מ[[מטען חבלה|מטעני חבלה מאולתרים]] (IED) שהוצבו בצירי התנועה.{{הערה|1=[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/graphic/2007/09/28/GR2007092802161.html More Attacks, Mounting Casualties], ''Washington Post''}} למעט ה[[טנק]]ים ו[[נגמ"ש לחימה|נגמ"שי]] ה[[בראדלי]], תנועת החיילים האמריקאים נעשתה ב[[רכב שטח|רכבי שטח]], דוגמת ה-[[HMMWV]] ו[[נגמ"ש]] ה[[סטרייקר]], שמיגונם לא היה מספק, והם היו פגיעים מאוד למטעני חבלה וירי נ"ט. אחרי אבדות רבות שהוסבו לצבא ארצות הברית בכלי רכב אלה החלה ארצות הברית ב[[מיזם]] לשדרוג המיגון שעל כלי הרכב (למשל: הוספת [[מיגון כלוב]] ל[[סטרייקר]]) וכן הכנסת כלי רכב ממוגנים ייעודים שתוכננו לעמוד בפני מטעני חבלה ומארבים, שנקראים ב[[שם גנרי|שם הגנרי]] [[MRAP]] ([[ראשי תיבות]] של Mine Resistant Ambush Protected) וכן שורה של רכבי [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]] (כמו ה[[באפלו (רכב הנדסה)|באפלו]]) שנועדו לפתוח צירים ולטפל במטעני חבלה
כלקח מ[[האינתיפאדה השנייה]], החל גם [[חיל האוויר האמריקני]] לבצע [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]]. בבולט שבהם, ב-[[8 ביוני]] [[2006]], חוסל אבו מוסעב א-זרקאווי בתקיפה אווירית.
שורה 111:
* סיוע אווירי של [[מסוק קרב|מסוקי חיל האוויר]] לתצפיות, לחילוץ, לחיפוי אווירי, לירי טילים מדויק אל עבר חוליות [[רקטה נגד טנקים|RPG]] ו[[קסאם]], ולביצוע [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]].
* תמיכה של [[טנק]]י [[מרכבה (טנק)|מרכבה]] הכוללים מסדרון אחורי לנשיאת [[לוחם|לוחמי]] [[חי"ר]] וסיוע בנשק כבד הכולל [[פגז]]י [[רקפת (פגז)|רקפת 105 מ"מ]] ו[[כלנית (פגז)|כלנית 120 מ"מ]] רב-תכליתיים ו[[M2 בראונינג|מק"כ 0.5]] (ששימש במקור כמדמה תותח באימונים).
* היו מקרים בהם השתמש צה"ל ב[[צפע שריון]] (צפ"ש)
בקרבות בשטח בנוי שניהל צה"ל ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] בשטחי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]] ספג צה"ל אבדות בודדות תוך הריגת מאות מחבלים ומעצר אלפים.
| |||