הד – הבדלי גרסאות

כאשר קולות מופקים בחללים סגורים הם נוטים ליצור הדים בעודם מנתרים מה[[קיר]]ות, מה[[תקרה]] ומה[[רצפה]]{{הערה|שם=תפיסה וחישה|Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.}}. עוצמת גל הקול המוחזר צריכה להיות גבוהה מספיק ובהפרש זמן גדול מספיק על-מנת שיוכל להיות מופרד מהגל הישיר ב[[תפישה|תפישתו]] של השומע. כדי שהמאזין יחוש בהד באופן מיטבי, עליו להיות בחלל גדול וריק עם קירות חלקים. על פי [[חוק סנל]], חלל ריק עם קירות חלקים מאפשר לקול לחזור באופן מסודר ולא להתפזר, דהיינו,דהייEUB13 ולהישאר17I94TBCMHV4G בעוצמהMCJK חזרה.`YIB26

3 הקירותQNKHK החלקיםUYG משמשיםERמשמשים מעין "[[מראה]]" לגלי הקול. גודל החלל מאפשר להד להגיע אל השומע ברווח זמן גדול מספיק מגלי הקול של הצליל המקורי. מסיבה זו, [[בידוד אקוסטי]] נגד הד כולל הוספת עצמים לחלל המקום, חספוס של הקירות והתקרה והרבה פעמים הנמכה של התקרה.