חוק העתיקות (ארצות הברית) – הבדלי גרסאות

'''חוק העתיקות''' (ב[[אנגלית]]: '''Antiquities Act''') הוא [[חוק (ארצות הברית)|חוק]] שעבר ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס של ארצות הברית]] ונחתם רשמית על ידי [[נשיא ארצות הברית]] [[תאודור רוזוולט]] ב-8 ביוני [[1906]]. החוק מעניק לנשיא ארצות הברית את הסמכות להשתמש ב[[הצהרה נשיאותית]]{{ביאור|presidential proclamation, אחד הכלים שעומדים לרשות נשיא ארצות הברית, בדומה לצו נשיאותי (Executive Order) ליזום פעולות}} על מנת להקים [[מונומנט לאומי (ארצות הברית)|מונומנט לאומי]] על [[אדמה ציבורית|אדמה פדרלית]] במטרה להגן על [[משאב טבע|משאבי טבע]], משאבים תרבותיים או משאבים בעלי ערך מדעי. בחוק נעשה שימוש יותר ממאה פעמים מאז נחקק.

חוק העתיקות נחתם על-ידי הנשיא [[תאודור רוזוולט]] בתקופת כהונתו השנייה. החוק הוא תגובה על החששות כיצד יש להגן על החורבות והחפצים, ברובם [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]], של הילידיםה[[ילידים]] האינדיאניים[[האינדיאנים בארצות הברית]] שכונו במקובץ "[[עתיקה|עתיקות]]" - על אדמות פדרליות במערב, כמו למשל ב[[הפארק ההיסטורי הלאומי של תרבות צ'אקו|פארק ההיסטורי הלאומי של תרבות צ'אקו]] ב[[ניו מקסיקו]]. נטילת חפצים מאדמות אלה על ידי [[אספנות|אספנים]] פרטיים, "ציידי הכדים" (pot hunters), הפכה לבעיה רצינית בסוף [[המאה ה-19]]. ב-1902 נסע נציג [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] מ[[איווה]] [[ג'ון לייסי]] (John F. Lacey{{כ}} 1841–1913), שעמד בראש ועדת הקונגרס שטיפלה באדמות ציבוריות, יחד עם ה[[אנתרופולוג]] [[אדגר לי יואיט]] (Edgar Lee Hewett{{כ}}; 1865–1946), על מנת לראות בעצמו את מידת ההשפעה של ציידי הכדים. ממצאיו, שנתמכו על ידי דו"ח מקיף שהכין יואיט לקונגרס, המפרט את המשאבים הארכאולוגייםה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] של האזור, סיפקו את התמריץ הנדרש להעברת החקיקה.