ליודביט גאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 57:
גאי קרא לשפה הדרום-סלאבית הספרותית אותה קידם "אילירית" על סמך ההנחה המקובלת באותה תקופה בקרב ההיסטוריונים המקומיים כי ה[[אילירים]] היו סלאבים והיו אבותיהם הישירים של הסלאבים הדרומיים של ימינו. השם עתיר היוקרה ההיסטורית "אילירי", שכבר היה בשימוש רשמי בעת הכיבוש של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] באזור ("[[הפרובינקיות האיליריות]]") (1813-1809) נועד גם לאחד תחתיו את כל הניבים והשפות הדרום-סלאביות, מבלי לפגוע בגאוות דובריהם.{{הערה|שם=אחת}} גאי הקים מועדון "אילירי" ראשון עוד בימי לימודיו באוניברסיטת גראץ.{{הערה|[https://www.ohio.edu/chastain/dh/gaj.htm Brian Smith on the site of James Chastain, Encyclopedia of 1848 Revolutions, Ohio University,2004]}}
האיליריזם מיסודו של גאי ואחרים הייתההיה תנועה פוליטית-תרבותית קרואטית שהתפתחה בשנים 1843-1830 במקביל לתחייה הלאומית הקרואטית וביקשה בהתחלה ליצור איחוד בין הקרואטים לסלאבים דרומיים האחרים שחיו בתחום האימפריה ההבסבורגית, דהיינו בבוסניה ובחלק מסרביה. האיליריזם בישר במידה מסוימת את הרעיון ה"יוגוסלבי" של איחוד העמים הסלאבים הדרומיים.
תחילה (במאמרו "עמנו" משנת 1835) חשב גאי אפילו על הקמת "איליריה רבתי" (Magnum Illyricum) שתשתרע מהרי האלפים ועד לים השחור. בראשיתו רעיון האיחוד של "האילירים" נהנה מאהדהמאהדת מאותםאותם הגורמים בקיסרות האוסטרית שביקשו לבלום את תביעות ההונגרים. זאת אחת הסיבות שהוא עורר התסיגותהסתייגות רבה ב[[נסיכות סרביה]].{{הערה|Vladimir B. Sotirović}}
בסופו של דבר [[התנועה האילירית]] שמה דגש בראש ובראשונה על איחוד השפה הקרואטית מול ניסיונותיה של הונגריה לכפות את שפתה ותרבותה על הקרואטים.{{הערה|שם=שתיים}}