אורות (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65:
במהדורתו הראשונה, שיצאה לאור על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק בהוצאת דגל ירושלים בשנת [[ה'תרפ"א]]{{הערה|הקדמת הרצי"ה קוק להוצאה השנייה.}}, כלל הספר את החלקים 'אורות מאופל' ו'אורות התחיה'.
 
ל'אורות מאופל' שלושה חלקים: ארץ ישראל (שמונה פרקים), העוסק בעניינה של [[ארץ ישראל]], סגולותיה הרוחניות והיחס בינה לעם ישראל; המלחמה (עשרה פרקים), שנכתב בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], ועוסק בעניינן הפנימי של מלחמות העולם, יחס עם ישראל למלחמות והצורך בהן, כמו גם בנושאים נוספים; וישראל ותחיתו{{הערה|כך הכתיב במקור.}} (שלושים ושניים פרקים), העוסק במגוון נושאים הסובבים סביב גאולת ישראל, ובעיקר היחס שבין ישראל ל[[נצרות]] (המכונה בספר: "המינות") וביחס הנכון בין הקודש לחול. אורות מאופל, כשמו, נכתב בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
באורותב'אורות התחיה' שבעים ושניים פרקים העוסקים בגאולת ישראל על פי פנימיות התורה, תוך התייחסויות אקטואלית למאורעות שונים ולאסכולות שונות בעניין. דיון נרחב מוקדש לטענת המחבר שעל האומה לשוב בעת הגאולה לעסוק בחיי העולם הזה, כגון בספרות ובהתעמלות, ובדרכים בהם יש לעשות זאת. קובץ זה נכתב ברובו בתקופה בה כיהן הראי"ה כרבה של יפו.
 
שני חלקי הספר לוקטו מתוך פנקסי [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] המכונים '[[שמונה קבצים]]', [[פנקסי הראי"ה]] ועוד.
 
=== ההוספות שבמהדורה השנייה ===
שורה 76:
'[[למהלך האידיאות בישראל]]' הוא מאמר שכתב הרב קוק בשנת [[ה'תרע"ב]], ופרסם בעיתון '[[העברי (ארצות הברית)|העברי]]'. המאמר עוסק בייעודו של עם ישראל תוך ניתוח [[פילוסופיה של ההיסטוריה|היסטוריוסופי]] של התפתחות האומות בעולם, ובפרט התפתחות עם ישראל. המאמר נדפס שנית בספר "[[אגרות הראי"ה]]", והוא נוסף לספר "אורות", על פי עצת הרב [[יהושע הוטנר]] (גיסו של הרצי"ה קוק), עקב תוכנו המתאים לנושאים הנידונים בספר.
 
'זרעונים' הם שמונה פסקאותמאמרים שלוקטו אף הם ממפסקאות ב'[[שמונה קבצים]]', נערכו בידי הרצי"ה למאמרים מגובשים ופורסמו קודם לכן בקובץ 'התרבות הישראלית' (שאחדאחד מעורכיו היה עורך הספר, הרצי"ה קוק). הפסקאות עוסקות במגוון נושאים ובהם תפיסת האלוהות, מהות הכפירה בדור ה[[חלוציות|חלוצים]], היחס ללאומיות החילונית, המתבטאת בתנועת הציונות, והעבודה הנדרשת בדור התחייה לחיבור הנבואה וההלכה.
 
תשעת פרקי 'אורות ישראל' נדפסו כספר בפני עצמו בשנת [[ה'תש"ג]], ובמהדורה זו הם צורפו לספר. הפרקים עוסקים במהותה של 'כנסת ישראל', [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]], [[סגולה (יהדות)|סגולת ישראל]], ביחס בין הכלל לפרט שב[[עם ישראל]], ביחס בינו לאומות העולם ועוד.
 
===רעיונות המצויים בספר===
שורה 120:
* הרב [[איסר זלמן מלצר]], ראש [[ישיבת עץ חיים]] וידידו הקרוב של הרב קוק עוד מתקופת וולוז'ין, כתב במכתב עידוד והסכמה להוצאת כתבי הרב קוק, [[כ"ח באב]] [[תש"ה]]:
::"במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו. ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים... וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה"{{הערה|1='''ליקוטי הראי"ה''' א' או ב', עמ' 246; '''שיחות הראי"ה''', עמ' י"ד; וציטוט חלקי ב'''בשדה הראי"'ה''', עמ' 96 ו-132.}}.
* סמוך למתקפות נגד הראי"ה, תלמיד הרב קוק, הרב [[יעקב משה חרל"פ]] כתב והוציא לאור חיבור בשם: '''טובים מאורות''', שבו ביאר ופירש כמה מפרקי ספר אורות וניסה להדוף את הקטרוגים כלפיו. הדים להגות של ספר אורות אפשר למצוא בסדרת ספריו '''מי מרום''', שנערכו על ידי תלמידיו, ובראשם הרב [[יוסף לייב זוסמן]].
* רבי [[יוסף משאש]] מראשי רבני [[מרוקו]], קיבל חוברת גינוי על ספר אורות מאנשי [[חסידות סאטמר]], ולאחר שניהל [[חליפת מכתבים]] עם הרב קוק, שבה קיבל הסברים מהרב קוק לגבי הכתוב באורות, כתב דברים חריפים ביותר כנגד משמיצי ספר אורות והרב קוק.
::"גאון יעקב, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק ישצ"ו [=ישמרו צורו וגואלו], שלום. תפארת ישראל!, בשבוע החולף קבלתי חבילת ספרים ניצוצי אורות מחכמת אדוני המלך וקדושתו וענותו, והנני הוגה בהם בשום שכל, ואורו עיני במתק דבשם הרב, המלבב ומלהיב לב כל איש ישראל ליוצרו ודתו, וכל דף ודף יש בו די והותר לסתום ולחתום כל פה הדובר על צדיק עתק, מה מאד הנני שבע רצון ועונג ועלז כליות בהגיגי בהם, האל הנאמן ומקור הטוב יגמול לאדוני הרב בכל טוב סלה, וזאת להודיע להדר"ג, כי בירח החולף שלחתי מכתב קשות, לעורך הבית ועד לחכמים, על אשר טנף אותו בהכניסו לתוכו מים הזדונים על כבוד מלכותו, ועוד הזהרתיו על להבא, ביטחוני, שכה יעשה, מהאל אבקשה שיטהר לב כל ישראל לרדוף רק אחר האמת והשלום, תמיד, אמן"{{הערה|1='''אוצר המכתבים של הגר"י משאש''', חלק ב', אגרת תרצ"א. ועיינו עוד באגרות: ח"ב, אגרת תתפ"ט, ח"א קנ"ו.}}
שורה 137:
 
==ספרי פרשנות על "אורות"==
פרשנות רבה נכתבה על ספר אורות על ידי רבנים יוצאי ישיבות מקובלים בחוגי [[הציונות הדתית]]. אך עד כה לא זכה הספר ל[[מהדורה מדעית]] מוסמכת, בין השאר בשל גניזתם של פנקסי הראי"ה מעיניהם של חוקרים והציבור הרחב.
* הרב [[משה בן-ציון הלוי אושפיזאי]], '''ניצנוצי אורות''', א-ב, [[הוצאת אוצר התלמוד]], א-ב, רמת גן. (חלק א' ב[[תשל"ט]] 1979, חלק ב' ב[[תשמ"ד]] 1984). זכה ב[[פרס ירושלים לספרות תורנית]].
* הרב [[יעקב משה חרל"פ]], '''טובים מאורות''' - הגנה על דברי הרב קוק בפרק ל"ד ב"אורות התחיה". החיבור הוא תשובה למכתבו של [[אייזיק בן טובים]]. יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]] [[תר"ף]], ובהוצאות נוספות.