הבדלים בין גרסאות בדף "רב נחמן"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
==בבית הדין==
 
דרכו בפסיקות משפטיות התאפיינה בתקיפות בלתי רגילה. הוא התבטא על פסיקה של [[רב הונא]] בהלכות [[תנאי (הלכה)|תנאי]] "דרדקי" - בנמקו שלמרות גדלותו היוצאת דופן של רב הונא, הוא נחשב לגביו כילד קטן, בפסיקות משפטיות.{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|סו|א}}.}} בדיון הלכתי אחר, שבו נחלקו גדולי ה[[אמוראים]] האם [[עבדות|עבדים]] נחשבים כ[[מטלטלין]] לעניין גבייה מהיתומים - שעל פי ההלכה בעל חוב של אביהם גובה רק מקרקעות שירשו מהאבא, ו[[עולא]], [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]], חכמי [[ישיבת נהרדעא]] ו[[רב חנא בר ביזנא]] שהיה דיין ב[[פומבדיתא]] הכריעו שעבד נחשב כמטלטלין, אך רב נחמן הורה לרב חנא בר ביזנא שפסק כך, לחזור בו מפסקו ולהשיב את העבדים לבעליהם, וקבע כי אם לא יעשה כך הוא יחשב כדיין שטעה בדין שעליו לשלם את הפסק המעוות מכספו הפרטי. את פסקו נימק ב[[משנהברייתה]] שהייתה מסורה בידו מ[[אבימי]].{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יב|א}}.}}
 
כאשר אשה באה לצעוק לפניו שעבדי ה[[ריש גלותא]] - שבסוכתו היה נוהג למסור את השיעור - גזלו ממנה עצים וממנה בנו את הסוכה, כך שלטענתה הוא ישב בסוכה גזולה ולא יצא ידי חובתו, הוא התעלם ממנה לחלוטין. צווחה האשה: אשה נכדתו של [[אברהם אבינו]] שהיו לו 318 עבדים צועקת לפניך ואינך משגיח בה? בכל זאת התעלם ממנה רב נחמן ואמר לחכמים: צעקנית היא זו, על פי תקנת חכמים הנקראת [[תקנת מריש]] שאדם שגזל עץ ובנאה מבבית אינו צריך לקעקע ולהחריב את כל הבניין כדי להחזיר עץ בודד את זה, ומשלם לנגזל את דמי העצים בלבד, מפני תקנת השבין, שהגזלנין לא ימנעו מלחזור בתשובה.{{הערה|{{בבלי|סוכה|לא|א}}.}}
משתמש אלמוני