ויקיפדיה

קשב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגית: תו כיווניות מפורש
מ סקריפט החלפות (תאור, מדויק)
שורה 1:
{{עריכה|סיבה=יש לתרגם את השמות הלועזיים + ויקיזציה|נושא=מדעי החברה}} {{לפשט}}
'''קֶשֶב''' או '''תשומת לב''' הוא היכולת להתמקד באופן מתמשך ב[[גירוי]] מסוים או בפעילות מסוימת{{הערה|American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.|שם=APADSM5}}. זהו תהליך [[הכרה|הכרתי]], במסגרתו [[מידע]] המגיע לתודעת האדם דרך [[חוש]]יו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד.
הקשב חיוני לתפקודן של היכולות הקוגניטיביות הגבוהות{{הערה|שם=Thiele2018|Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627318300114 Neuromodulation of attention]. Neuron, 97(4), 769-785.}}.
 
המונח קשב מתייחס לאוסף של יכולות [[הכרה|קוגניטיביות]] המאפשרות ליצורים חיים להתמודד עם כמויות המידע העצומות המציפות את המערכת החושית ולהשתמש בו לצורך התנהגות הסתגלותית ומכוונת מטרה{{הערה|Binder, M. D., Hirokawa, N., Windhorst, U., & Hirsch, M. C. (2009). Encyclopedia of Neuroscience. Springer.|שם=BinderE2009}}.
שורה 86:
==התמודדות עם משאבי קשב מוגבלים==
[[קובץ:23º Foro Parlamentario Asia Pacífico - Linda Machuca y Gina Godoy (ECUADOR) (16279603865).jpg|ממוזער|250px|הפניית קשב אל עבר גירוי מסוים מאפשרת לאדם להתמקד בו ולהפנות אליו את תשומת לבו]]
[[Fileקובץ:3さいともなればおしゃれもしたくなるさ！ (5122660393).jpg|thumbממוזער|הפניית קשב מכוונת מטרה - הילדה בתמונה ממקדת את הקשב שלה באצבעות הרגליים על מנת למרוח את הלק בצורה מדוייקתמדויקת]]
 
ל[[זיכרון עבודה|זיכרון העבודה]] יש קיבולת מוגבלת לכמות המידע שהוא מסוגל לעבד ברגע נתון. [[המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים]] מתייחסת לכמות יחידות המידע שרוב האנשים יכולים להחזיק בזיכרון העבודה שלהם ברגע מסוים - זהו [[צוואר בקבוק|צוואר הבקבוק]] של החשיבה האנושית.
 
יכולת העיבוד המוגבלת של מערכת ה[[תפיסה]], מציבה בעיה חישובית מורכבת עבור בני אדם ואורגניזמים אחרים{{הערה|שם=Thiele2018|Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627318300114 Neuromodulation of attention]. Neuron, 97(4), 769-785.}}.
שורה 188:
==פגיעה ביכולת הקשב==
פגיעה ביכולת הקשב יכולה לבוא לידי ביטוי ב[[מוסחות]], קושי בהשלמת מטלות או קושי להתרכז בעבודה{{הערה|שם=APADSM5}}.
היא מאפיינת מגוון של הפרעות נירולוגיות ופסיכיאטריות{{הערה|שם=Thiele2018}}.
 
למשל, אחד המצבים המאופיינים בפגיעה ביכולת הקשב הוא [[הפרעת קשב]].
התסמינים של הפרעת קשב, כוללים פגיעה ביכולת [[ויסות|הוויסות]] [[עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה (קוגניציה)|מלמעלה-למטה]] של [[האונה המצחית|המערכת הפרונטלית]] על הקשב וה[[התנהגות]]{{הערה|שם=Arnsten2011|Arnsten, A. F. (2011). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3145207/ Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks]. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.‏}}.
 
==פיתוח יכולות קשב==
שורה 234:
גישות הפניית הקשב לאובייקט (object-based theories) יכולות להסביר כיצד ניתן להפנות קשב לאזורים שונים של השדה החזותי בתנאי שאזורים אלו שייכים לאותו אובייקט. מקרה זה לא יחשב לשיטתן לפיצול קשב. ישנם טיעונים נגדיים: ייתכן שתופעת ה- Grouping היא קדם-קשבית (כלומר, לפני הפניית הקשב ולא תלויה בו), אך עדיין אין זה סותר בהכרח את גישות המיקום, שכן מצדדי תאוריות המיקום יטענו שהקשב לא מופנה לאובייקט עצמו, אלא למיקום שהוא תופס, כלומר, גם אם נדמה לנו שאנו מפנים קשב לאובייקט על סמך מאפיין שאינו מיקומי (למשל, צבע) אין זה כך, אנו תמיד שמים לב גם למיקום שלו (Tsal & Shalev 19xx). משמעות הביקורת של גישות מיקום על גישות האובייקט היא, שגם אם נדמה שהפניית הקשב לאובייקט, בפועל זה למיקום שלו, וככל שהוא גדול יותר כך על הקשב להיות מפוזר יותר.
 
תיאוריותתאוריות אלו, המניחות שהקשב מופנה למיקום והן אלה המניחות שהקשב מופנה אובייקט, טוענות שהקשב בהכרח מופנה לגורם אחד (בין אם הוא מיקום רציף ובין אם הוא אובייקט). Castiello & Umilta {{כ}} (1992) מראים רמזים לכך שכנראה אפשר לפצל קשב בין שני מיקומים נפרדים אשר אינם מקובצים לכדי אובייקט אחד, כאשר המיקומים הללו הם משני צדי שדה הראיה. הם מבקשים מנבדקים לשים לב לשני אובייקטים השונים בגודלם הנמצאים משני צדי השדה הוויזואלי, ובתוך אחד מהם מופיע גירוי שאליו יש להגיב. הם מראים שהביצוע הוא בקשר ישר לגודל האובייקט אליו נתבקשו להפנות קשב, אף על פי שהוא איננו רציף. נושא זה עדיין בחיתוליו ועדיין אין מספיק ראיות תומכות. גישה אחרת לקשב שמרמזת לכך יכול להיות מפוצל בין שני מוקדים לא רציפים: LeBerge ושות' (1997) מציגים מודל פיזור פעילות קשבית, לפיו יש אקטיבציה קשבית באזור מסוים, וכשהקשב עובר למקום אחר הוא איננו נע אנלוגית (כמו מודל הפנס) אלא דועך באזור הקודם תוך שהוא נבנה באזור אחר. כלומר ברגע נתון ייתכן מצב שבו יש קשב חזק באזור אחד (ניתן לייצוג על ידי התפלגות גבוהה וצרה), או שני מוקדים קטנים יותר (מיוצג על ידי התפלגות בי-מודאלית), או קשב מפוזר באזור גדול (התפלגות נמוכה ורחבה). גישה זו מרמזת על גישות משאבים, אם כי היא איננה משתמשת בטרמינולוגיה זו. החוזק של גישה זו הוא בלהסביר את היכולת של קשב מפוזר (כמו מודל העדשה) אך גם להסביר מדוע מעבר הקשב במרחב איננו אנלוגי (במונחי מודל הפנס: הפנס כבוי בזמן שהוא נע). מצד שני ישנה חולשה בלהסביר תופעות אחרות, למשל, הקשר עם המרחק שאליו רוצים להפנות קשב (שמתיישב עם גישות תנועה אנלוגית). לא קיימת אף גישה שמדגימה קשב ויזואלי רב מוקדי (כלומר, יותר משני מוקדים).
 
==מודלים של חלוקת קשב==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קשב"