גאוגרפיה תרבותית – הבדלי גרסאות

 

===הגאוגרפיה התרבותית החדשה===

 

הגאוגרפיה התרבותית החדשה נשענה על תאוריות כמו של [[מישל פוקו]] (M. Foucault) והמגוון של תאוריות חברתיות [[פוסטקולוניאליזם|פוסט קולוניאליות]]. בתקופה חדשה זו נעשה מאמץ גדול לפרק את המושג תרבות כדי לחשוף את הכוחות שפועלים במרחב ויוצרים את תחושת המקום. במילים אחרות, הזרם החדש של הגאוגרפיה התרבותית, יש בו נקודות מוצא תאורטיות רבות, ואיננו כופה גישת מחקר או רעיונות תאורתיים אחידים. החוקרים יוצאים מתאוריות שונות חלקן ביקורתיות וידועות: מרקסיזם, פמיניזם, פוסט קולוניאליזם. על מנת לבחון מהם הכוחות היוצרים את תחושת המקום, חלק מתאוריות אלה הדגישו את יחסי הכוחות בתוך החברה והתרבות, כגורמים לעיצוב הנוף וליצירת ״[[תחושת המקום]]״ ( Sense of Place) השונה מאדם לאדם ומחברה לחברה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Johnson, Ronald|שם=Geography and Geographers Anglo-American Human Geography since 1945,|מו"ל=Eduard Arnold|שנת הוצאה=1979}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Peet, Richard|שם=Modern Geographical Thought|מו"ל=Blackwell|שנת הוצאה=1998}}</ref>

בנוף התרבותי של הארץ. באותה העת עולה מגמת המחקר ב[[גאוגרפיה היסטורית]] מייסודו של פרופ׳ [[יהושע בן אריה]] ומילאה במידה מסוימת את החלל שנוצר במחקרי נוף הארץ התרבותי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהושע בן אריה,|שם=התפתחות המחקר וההוראה בגיאוגרפיה הסטורית בישראל,|כתב עת=אופקים בגיאוגרפיה|כרך=32, 1991|עמ=7-16}}</ref> מחקרים כמו מחקרו של פרופ׳ [[יוסי בן-ארצי|יוסי בן ארצי]] על ה[[מושבה]] העברית בנוף הארץ, מדגימים התפתחות זו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסי בן ארצי,|שם=המושבה העברית בנוף ארץ ישראל,|מו"ל=יד בן צבי, ירושלים|שנת הוצאה=1988}}</ref>

 

בעקבות התפתחות הגאוגרפיה התרבותית החדשה בעולם בשנות השבעים, פנו חוקרים ישראלים לתחום זה תוך התפצלות לכיוונים שונים, תחומי משנה ומושאי מחקר מגוונים. אחד הראשונים היה פרופ׳ יהושע כהן, שבחן את המושג ״מקום״ בשלושה זרמים שונים של המחקר הגאוגרפי <ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהושע כהן,|שם=על המקום בגיאוגרפיה בשלוש פארדיגמות,|כתב עת=מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל|כרך=12, 1986|עמ=21-30}}</ref> כהן המשיך בשנות התשעים לפרסם מחקרים שהשתמשו בספרות העברית כמקור להבנת התמורות בנוף הארץ, ובין היתר ערך שימוש כזה בספריו של [[אהרן מגד]]. <ref>{{צ-ספר|מחבר=יהושע כהן|שם=תאורי נוף ויישוב ביצירתו של הסופר אהרן מגד|מו"ל=אצל יוסף אבירם ואריה שחר, ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|מהדורה=כרך 22|שנת הוצאה=1991|עמ=95-105}}</ref> שנות דור אחריו כתב ד״ר [[ניקולא יוזגוף-אורבך|ניקולא אורבך]], על היבטי הנוף והמרחב הארץ ישראלי אצל מנהיגים ציוניים כ[[בנימין זאב הרצל|הרצל]] ו[[זאב ז'בוטינסקי|ז׳בוטינסקי]] ומחבר את תפיסתם הפוליטית עם דימויי הנוף שהם הותירו ביצירתם הספרותית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ניקולא יוזגוף-אורבך|שם=המרחב הארץ ישראלי בשירת ציון: משנתו הגיאופוליטית של ז׳בוטינסקי|מו"ל=אצל ארנון סופר וחובריו, תבניות נופים תרבותיים, הוצאת אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2011|עמ=93-114}}</ref>

[[קובץ:PikiWiki Israel 2852 Rothschild Boulevard Tel-Aviv שדרות רוטשילד תל-אבי.jpg|ממוזער|שדרות רוטשילד - רחוב אופייני ב״עיר הלבנה״, תל אביב]]

לא רק שמות רחובות הופכים להיות מושאי מחקר בגאוגרפיה התרבותית בישראל, אלא גם שלטי רחוב, כשלטי פרסום או שלטים עירוניים וקהילתיים, כפי שהראו זאת פרופ׳ [[עירית עמית כהן|עירית עמית-כהן]] ופרופ׳ יוסף שלהב. שעה שהישוו בין שכונות [[יהדות חרדית|חרדיות]] לשכונות [[חילוניות]] תוך הדגשת המשמעות הפוליטית והחברתית של שלטים כגון קביעת טריטוריאליות מגזרית. הם טיפלו בכרזות לא רק מנקודת המבט החזותית אלא גם ובעיקר מנקודת המבט של הפרשנות שיש לתת לה בהבנת הגאוגרפיה של הקהילות באותם מקומות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=עירית עמית-כהן, יוסף שלהב|שם=שלטים וכרזות כמעצבי מרחב תרבות: נוסטלגיה מול עבר נוכח|כתב עת=ארנון סופר וחובריו, תבניות נופים תרבותיים|כרך=אונברסיטת חיפה|עמ=183-203}}</ref>

[[קובץ:תל אביב הקטנה - רחוב אחד העם (2).JPG|ממוזער|שלט רחוב כמנציח גיבור תרבות, מסמלי המרחב התרבותי העברי, תל אביב]]

 

ד״ר אורנה בלומן, פירסמה מחקרים בתחומי הגאוגרפיה, תוך התבססות על [[תאוריות פמיניסטיות]] מודרניות. היא הירבתה לחקור את האדם וקבוצות בני האדם כחלק מהנוף הנשקף בעיני המבוננים בנוף. היא מיקדה במחקריה נושאים מנופים יומיומיים. כך לדוגמה היא הראתה כיצד השגרה היומיומית כמו ״ללכת לעבודה״, עיצבו את הנוף העירוני. כיצד נראותם של אנשים ברחוב מעניקה משמעויות שונות לאותו נוף חומרי עצמו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אורנה בלומן|שם=האדם כאחר: ייצוגיות ואי ייצוגיות בתמונת הנוף|כתב עת=ארנון סופר וחובריו, תבניות נוף תרבותיות|עמ=31-46|שנת הוצאה=}}</ref>