הבדלים בין גרסאות בדף "עמוס קינן"

נוספו 37 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
מ (הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-21 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון))
בצעירותו הצטרף ל[[לוחמי חרות ישראל|לח"י]] והשתתף במספר פעולות כנגד [[המנדט הבריטי|השלטון הבריטי]] ב[[ירושלים]]. קינן תמך בדעותיו האנטי-אימפריאליסטיות של הלח"י, שראו במנדט הבריטי [[כיבוש|כובש]] זר, שבו יש ללחום בראש ובראשונה, וזאת בניגוד ל[[אצ"ל]] ול[[ההגנה|הגנה]] שלחמו גם נגד הערבים. קינן נמנה עם קבוצה בלח"י, אותה הנהיג [[נתן ילין מור]], שהאמינה כי לאחר סיום המנדט הבריטי והסתלקות הבריטים יוכלו היהודים והערבים להתקיים בצוותא בארץ ישראל. עם זאת, כאשר פרצה [[מלחמת העצמאות]], המשיך קינן ללחום במסגרת הלח"י, שעתה פעל אף כנגד הערבים. קינן נפצע במהלך [[פרשת דיר יאסין|הקרב בדיר יאסין]]. אחר-כך לחם במסגרת [[חטיבה 8]] בפיקודו של [[יצחק שדה]] והשתתף בכיבוש [[לוד]].
 
הקרב בדיר יאסין, שנקשרה בו [[פרשת דיר יאסין|הטענה לטבח]] שבוצע על ידי לוחמי הלח"י באוכלוסייה בלתי חמושה, היה לאירוע מכונן בחייו של קינן. בראיון ל[[שבועון חדשות|שבועון החדשות]] "[[כותרת ראשית (שבועון)|כותרת ראשית]]" בשנת [[1984]] סיפר ל[[נחום ברנע]] כי נפצע בתחילת הקרב, וכי לא היה עד לאירועי הקרב עצמו, אך כיוון שהשתתף בתכנון הקרב הוא יכול להעיד כי מתכנני הקרב לא תכננו ביצועו של טבח. לטענתו, מעולם לא הסתיר מעורבות זו מפני ידידיו הפלסטינים.{{הערה|1=[http://www.deiryassin.org/shimontzabar.html מה באמת קרה בדיר יאסין] אתר Deir Yassin Remembered}}
 
[[נורית גרץ]], אשתו והביוגרפית שלו, שראיינה אותו לכתיבת ה[[ביוגרפיה]] "[[על דעת עצמו]]", כותבת כי סיפר לה, בראיון שהתקיים בשנת [[2002]], שנפצע רק באמצע הקרב, בו פוצץ בתים, ואף ירה באישה ערבייה, ואולי אף הרג אותה.{{הערה|1={{הארץ|נורית גרץ|זכרו של הרועה הזקן הפך לרוח רפאים רעה|1.1255569|14.4.2009}}}} גרץ סבורה כי פעילותו רבת השנים של קינן בקידום השלום הישראלי-פלסטיני נובעת בחלקה מהשפעת אירועים אלו, ומביאה בספרה ציטוט של קינן לפיו "מי שפעם אחת החליט ובחר משהו כאשר לא הייתה לו ברירה, משום כך נבחר וזה הדבר שירדוף אותו כל ימיו עלי אדמות, ללא כל אפשרות להתחרט וללא כפרה".{{הערה|1=נורית גרץ, '''על דעת עצמו''', הוצאת עם עובד, 2009, עמ' 211}}