התבגרות – הבדלי גרסאות

תקופת גיל ההתבגרות מלווה בהתגברות של סערות ומתחים פנימיים כולל גם עליה דרמטית בשיעור הדיכאון<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jeffrey Jensen Arnett|שם=Adolescent storm and stress, reconsidered.|כתב עת=American Psychologist|כרך=54|עמ=317–326|שנת הוצאה=1999|doi=10.1037//0003-066x.54.5.317|קישור=http://psycnet.apa.org/doiLanding?doi=10.1037/0003-066X.54.5.317}}</ref>}}. ההערכה היא שכ־10% מבני הנוער (12–17) יסבלו מאפיזודות של דיכאון ורבים מהם אף יהרהרו באפשרות לשים קץ לחייהם<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Peeter Värnik, Peeter Värnik|שם=Suicide in the World|כתב עת=International Journal of Environmental Research and Public Health|כרך=9|עמ=760–771|שנת הוצאה=2012/3|doi=10.3390/ijerph9030760|קישור=https://www.mdpi.com/1660-4601/9/3/760}}</ref>}}. בתרבות המערבית נתפס כיום גיל ההתבגרות כמאופיין ב[[דחק|מתחים]] ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. לדוגמה: המתבגר עשוי לחוש צעיר ובוגר בו זמנית, או לחוש לעיתים שיש [[משמעות]] לחייו ולעיתים לחוש כלפיהם [[ניכור]]{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.

הזהות ההולכת ומתגבשת של הנער המתבגר מושפעת רבות מהתפיסות ומהעמדות של בני גילו וכאשר הוא חווה דחיה חברתית או שהוא הופך קורבן למעשי בריונות הוא עלול לחוש תחושות קשות של דיכאון, עד כדי מחשבות אובדניות. סכנה זו התעצמה בשנים האחרונות עם פרוץ עידן האינטרנט והסמארטפונים. דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער היו קורבן ל[[בריונות רשת]] (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות) יותר מפעם אחת<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190119094744:1">|{{צ-מאמר|מחבר=רוזנברג חננאל|שם=מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות.|כתב עת=בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015}}</ref>}}. במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם ל[[התאבדות]]. המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות [[בריונות רשת]] בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190119094744:1" />}}.