נחום ניר-רפאלקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הסרת קישורים עודפים, הסרת כתב נטוי, ויקינתונים, תמונת קבר
שורה 1:
{{מנהיג
| תאריך לידה עברי = ב' אדר תרמ"ד
| שם = נחום ניר-רפאלקס
| תאריך לידהפטירה עברי =[[17 במרץ]]י"ד תמוז [[1884]]תשכ"ח
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
|תאריך פטירה=[[10 ביולי]] [[1968]]
| מפלגה = [[מפ"ם]], {{ש}} [[אחדות העבודה - פועלי ציון]]
|תאריך לידה עברי=
| תאריך עלייה = [[1925]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|מקום קבורה=[[בית העלמין קריית שאול]], [[תל אביב-יפו]]
|מדינה= {{דגל|ישראל||+}}
|מפלגה= [[מפ"ם]], {{ש}} [[אחדות העבודה - פועלי ציון]]
|תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[יושב ראש הכנסת|יושב הראש ה־2 של הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[2 במרץ]] [[1959]]
שורה 21 ⟵ 18:
|כנסות=[[מועצת המדינה הזמנית]], [[הכנסת הראשונה|1]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=
|התחלת כהונה=[[12 באוקטובר]] [[1955]]
שורה 28 ⟵ 25:
|כנסות=[[הכנסת ה-3|ה־3]]–[[הכנסת החמישית|5]]
}}
| תפקיד12 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט =
*יו"ר [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]
*יו"ר [[ועדת השירותים הציבוריים]]
שורה 41 ⟵ 38:
נולד ב[[ורשה|וורשה]] שב[[היסטוריה של פולין#פולין המחולקת (1795–1918)|פולין]] (אז ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]]). למד [[מדעי הטבע]] ב[[אוניברסיטת ורשה|אוניברסיטאות ורשה]], [[אוניברסיטת ציריך|ציריך]] ו[[אוניברסיטת פטרבורג|פטרבורג]] ו[[משפטים]] באוניברסיטאות פטרבורג ו[[דורפאט]]. ב-1908 הוסמך כ[[דוקטור]] למשפטים. בימי לימודיו בוורשה הצטרף לארגון הסטודנטים הציוני "[[קדימה (אגודת סטודנטים)|קדימה]]", ולאחר מכן הצטרף לתנועת "[[פועלי ציון]]" היה ממייסדי "הברית העולמית של פועלי-ציון", שימש כציר ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] השישי ([[1905]]) והשביעי ([[1907]]) ואף נכלא לארבעה חודשים בשל פעילותו הפוליטית.
 
בשנת [[1920]], לאחר הקמת ה[[קומינטרן]], חל פילוג במפלגת פועלי ציון העולמית והוא היה (יחד עם [[יעקב זרובבל]]) בין ראשי הפלג השמאלי, [[פועלי ציון שמאל]]. בשנים 1920–[[1935]] שימש כמזכיר "הברית העולמית של פועלי ציון שמאל", והשתתף ב[[משא ומתן]] על הצטרפות פועלי ציון שמאל ל[[קומינטרן]]לקומינטרן. בשנת [[1925]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] ועסק ב[[עריכת דין]]. היה חבר ההנהגה הארצית של "[[פועלי ציון שמאל]]", חבר "[[הוועד הלאומי]]" וחבר [[מועצת העם]]. שם משפחתו ה[[עברות|עברי]] '''ניר''', ששימש אותו במקור כ[[פסבדונים]], הוא [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שמו – '''נ'''חום '''י'''עקב '''ר'''פאלקס (בדומה ל[[שז"ר]]).
 
לאחר קום המדינה נבחר ל[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]], מטעם [[מפ"ם]], והוסיף לכהן ב[[הכנסת השלישית|כנסות השלישית]], [[הכנסת הרביעית|הרביעית]] ו[[הכנסת החמישית|החמישית]] מטעם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]]. במשך כל שנות כהונתו בכנסת כיהן ניר כ[[סגן יושב ראש הכנסת]] ואף כיושב ראש של [[ועדת הכנסת|ועדות]] בכנסת. ניר כיהן כיו"ר [[ועדת חוקה חוק ומשפט]], ופעל לחקיקת חוקה לישראל{{הערה|{{הבוקר||אתמול החל הדיון בשאלת חוקת המדינה|1950/02/02|00132}}{{ש}}{{למרחב|נחום ניר|הבו לנו חוקה|1955/04/08|00208}}{{ש}}{{למרחב|נחום ניר|תולדות החוקה שטרם נולדה|1955/04/15|00300}}}}. ביולי 1956 הציג בפני [[הכנסת השלישית]] את [[חוק יסוד|חוק היסוד]] הראשון שחוקק ([[חוק יסוד: הכנסת]]). במהלך נאומו העריך ניר-רפאלקס כי קיימים סיכויים רבים לכך "שבעוד חמישים וארבע שנים בערך, תהיה לנו [[חוקה (ישראל)|חוקת]] מדינה"{{הערה|{{על המשמר||הכנסת דנה ב"חוק הכנסת"|1956/07/10|00106}}}} (משמע בשנת [[2010]]). הערכה זו התגלתה עם השנים כאופטימית מדי, וח"כ [[חנן רובין]] ממפ"ם הסב את תשומת לבו של ניר-רפאלקס לכך עוד במהלך נאומו.
 
לאחר פטירתו של [[יוסף שפרינצק]] בראשית [[1959]] נבחר לתפקיד [[יושב ראש הכנסת]], וכיהן בתפקיד פחות משנה (2.3.59–30.11.59 התקופה הקצרה ביותר מבין כל תקופות הכהונה של יושבי ראש הכנסת), עד [[הבחירות לכנסת הרביעית]]. ניר היה ליושב ראש הכנסת הראשון שלא נמנה עם מפלגת השלטון. לאחר פטירתו של יוסף שפרינצק ב-[[1959]] הוקמה ביוזמתם של [[מנחם בגין]] ו[[יוחנן בדר]] [[קואליציה]] [[אד הוק]], שהורכבה ממפלגות הקואליציה ([[אחדות העבודה - פועלי ציון]], [[מפ"ם]] ו[[המפד"ל]]) והאופוזיציה ([[תנועת החרות|חרות]], [[הציונים הכלליים]] ומק"י). קואליציה זו, שכונתה "קואליציית ניר", הוקמה אך ורק לצורך בחירתו של נחום ניר ליושב ראש הכנסת, בניגוד לעמדתה של [[מפא"י]], שהייתה אז מפלגת השלטון, ומועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת היה חבר הכנסת [[ברל לוקר]]. בניר תמכו 52 מחברי הכנסת, בעוד 41 תמכו בלוקר. 7 מחברי הכנסת נמנעו, בהם חברי [[המפלגה הפרוגרסיבית]], שהביעו בכך את מחאתם על הקרב הפוליטי שליווה את הליך הבחירה.
 
במהלך כהונתו הקצרה כיושב ראש הכנסת כיהן כממלא מקום נשיא המדינה בעת ביקורו הממלכתי של הנשיא בן צבי בבורמה באוקטובר 1959.
שורה 52 ⟵ 49:
{{ציטוט|תוכן=אומרים שאדם לא הגון הוא מי שבילדותו לא היה [[סוציאליסט]], וכי טיפש הוא מי שבזקנתו נשאר סוציאליסט [ניר-רפאלקס מתכוון לאמרה שמיוחסת למדינאי הצרפתי [[ז'ורז' קלמנסו]] בתגובה להחלטת בנו בן ה-20 להצטרף לשורות המפלגה הקומוניסטית בצרפת]{{הערה|1=התרגום המדויק של דברי [[קלמנסו]] הוא "אם אינך סוציאליסט עד גיל עשרים, אז אין לך [[לב]]. אם אתה סוציאליסט אחרי גיל שלושים אז אין לך ראש"}}. אינני מקבל זאת; אתם יודעים שאינני צעיר כל כך ונשארתי סוציאליסט. ה[[סוציאליזם]] שלי מתבטא בדבר אחד: הייתי רוצה שיוגשם מה שחלמתי לפני חמישים שנה - שתהיה מדינה יהודית סוציאליסטית, מדינה שלא יהיה בה ניצול של איש אחד על ידי זולתו, שלא יהיה בה קנין פרטי [...].}}
 
[[קובץ:Nahum Nir Moshe Aram tombstones.JPG|ממוזער|מצבת קברו של נחום-ניר רפאלקס]]
נפטר ב-10 ביולי 1968, ונקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]]. בתו, [[חנה אבנור]], כיהנה כנשיאת [[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]] והייתה עד פטירתה אם בית הדין של מפלגת [[הליכוד]]. אחותו, מרים ניר-רפאלקס, הייתה אשתו של [[פנחס כהן]] ואמה של [[ירדנה כהן]].
 
== הנצחה ==
ב-[[14 ביולי]] [[2015]] נקרא על שמו יציע הציבור בכנסת{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press140715-78.aspx יציע הציבור בכנסת ייקרא על שמו של יו"ר הכנסת נחום ניר ז"ל]. מתוך ''אתר הכנסת''. 14 ביולי 2015}}.
 
ב-[[6 בינואר]] [[2016]] אישרה מועצת [[עיריית נתניה]] קריאת שם רחוב על שמו בשכונה החדשה "כוכב-הים" העומדת להיבנות במערב העיר [[נתניה]], וזאת בנוסף לרחובות הקיימים בערים [[בת ים|בת-ים]] ו[[פתח תקווה|פתח-תקווה]].