|
|
|
==עונש המורה בשכרות==
לפי פשטות המקרא מענישים את הכהן מיתה אם מורה מתוך שכרות,{{הערה|על פי פירושו של [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40720&st=&pgnum=164 רבנו הלל] לספרא, מכיוון שאות [[ו]] של "ולהורות" מוסיף על עניין ראשון, אין כל חילוק בין תחילת הפרשה לסופה ובמילא מובן שלא רק כהן העובד מתוך שכרות מתחייב בנפשו אלא גם כהן המורה מתוך שכרות מתחייב בכך. וכן כותב בהמשך (על פי התלמוד במסכת(מסכת זבחים דף יז עמוד ב) "מדכתיב "יין ושכר אל תשת" וסמיך ליה "ולהבדיל יןבין הקדש ובין החול" משמע דבעי ליה לכהן דידע להבדיל בין הקדש ובין החול - הוא דעובד, היינו דידע בין עבודה דהויא קדש ובין עבודה דמתחללת דהויא חול, והכי גרסינן בפרק כל הזבחים שקבל דמן זר; 'מניין לשתויי יין שאם עבד חלל? תלמוד לומר "יין ושכר אל תשת .. ולהבדיל בין הקדש ובין החול'".}} וזאת בהתאם לכל [[איסור לאו]] שבתורה שעונשו מיתה{{דרושה הבהרה|סיבה=מה??}}.{{הערה|מסמיכות פרשה זו למעשה [[נדב ואביהוא]] דרש [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] ([[תלמוד_בבלי]], [[מסכת עירובין]], דף ס"ג ע"א) כי הם נענשו למוות על שהורו בפני משה רבן.}} לדעת ה[[ספרא]] ישראל שהורה בשכרות אינו חייב מיתה מאחר שהתמעט מהפסוק {{ציטוטון|יכול יהו ישראל חייבין מיתה על ההוריה.
תלמוד לומר: "אתה ובניך אתך... ולא תמתו",
אתה ובניך במיתה, ואין ישראל חייבין מיתה על ההוריה}}.
|
