מונוטייפ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיהיה |
←היסטוריה: WIP |
||
שורה 13:
המערכת מורכבת משני חלקים: מקלדת המופעלת באמצעות [[אוויר דחוס]], ומכונת יציקה. המקלדת, מורכבת מלוח מקשים שמכיל כשש מערכות אותיות וסמלים שונות, ומקשים להזנת הוראות סדר שונות, בסך הכל כמה מאות מקשים שונים. תפקיד המקלדת הוא לנקב סרט נייר, עם הוראות הסדר השונות. סרט זה מוזן למכונת היציקה, שבזכות הטכנולוגיה המתקדמת של סוף המאה ה-19, עם תבנית יציקה מקוררת מים, ונתך במיטב ה[[מטלורגיה]], יצקה עד 140 גופני עופרת שונים בדקה, כלומר מחזור יציקה יחיד בפחות מחצי שנייה.
שלא כמו הלינוטייפ, שהיא מכונה יחידה שיוצקת שורות עופרת שלמות ("גלמים"), מערכת המונוטייפ יוצקת אותיות בודדות. מערכת מתוחכמת ומדויקת מאפשרת שליטה ברוחב הרווחים בפסיעות של 1/2000 של [[אינץ']] (בערך 12.7 [[מיקרון]]), ובאופן זה מאפשרת לצקת שורות מיושרות. יישור זה נעשה באופן חישובי, "מתמטי", שלא כמו הלינוטייפ, בה היישור הוא "אנלוגי", בעזרת רווחים שמתרחבים באופן מכני עד שהם תופסים את מלוא רוחב השורה. היישור הפשוט יותר, ויציקת שורות שלמות בלינוטייפ מאפשר מהירות ייצור גבוהה בהרבה מהמונוטייפ, שהיא אטית יותר ודורשת שני עובדים, לעומת הסדר היחיד של הלינוטייפ שגם מבצע את הסידור, וגם מפעיל את היציקה. במונוטייפ, עובד אחד משתמש במקלדת כדי לנקב את סרט הנייר, והשני מפעיל את מכונת היציקה שקוראת את הסרט הזה, ויוצקת גופני עופרת בזה אחר זה, המסודרים בשורות שורות, כאשר כל שורה מיושרת בדייקנות.
מכונת היציקה קוראת את סרט הנייר מהסוף להתחלה, כך שהשורה הראשונה, ואפילו האות הראשונה שהוקלדה, תהייה האחרונה להיווצר. לעובדה זו מספר יתרונות: במהלך הקלדת כל שורה, התקן מיוחד במקלדת מבצע חישובים, כך שבסיום הקלדת כל שורה (המקלדת גם מסייעת לסדר להחליט מה הנקודה הנכונה לסיים את השורה), הסדר קורא את תוצאות החישוב, ושמנוקבות בעזרת מקשים ייחודיים. מכונת היציקה קוראת את הסרט במהופך, ולכן היא קוראת בתחילה את ההוראות שהוקלדו בסוף, והוראות אלו גורמות למכונה לכוונן את רוחב הרווחים שייווצרו עבור השורה הזו, ואז לצקת את התווים והרווחים בשורה. אם הסדר הזין בלי טעות את ההוראות, השורה הזו תהייה מיושרת בדיוק, לפי רוחב השורה שהוזן לחישוב מלכתחילה. אחרי יציקת התו האחרון בשורה, מכונת היציקה מגיעה בסרט המנוקב להוראות שהוקלדו בסוף השורה הקודמת, באותו אופן. הוראות אלו גורמות למכונת היציקה לכוון את רוחב הרווח הנכון עבור השורה הקודמת, ובו בזמן "לפלוט" את השורה הנוכחית למגש הסדר, שמכיל את השורות הבאות בטקסט, וקודמות ביציקה.
לפני תחילת כל עבודה, הסדר מנקב בסרט קוד מיוחד, שמבחינת הסדר מציין "תחילת עבודה", ומבחינת מכונת היציקה "סיום עבודה". אחרי שמכונת היציקה סיימה לצקת את השורה הראשונה, היא קוראת את ההוראה הבאה בסרט המנוקב, "סיום עבודה". בנקודה זו המכונה עוצרת, ובדגמים מתקדמים יותר (החל משנות העשרה או העשרים של המאה ה-20), גם מדליקה מנורה שמסמנת למפעיל המכונה שהעבודה הנוכחית, כלומר הסרט המנוקב הנוכחי, בוצע במלואו, ויש לקחת את התוצרת לשלב הבא בסידור, שנקרא עימוד, ולכוונן את המכונה לעבודה הבאה. אחרי שהסדר שהכין את הסרט מסיים את מלאכת הניקוב, הסרט מגולגל או נארז, בצירוף ההוראות שמורות איך לכוונן את המכונה לעבודה הזו, בהתאם לפרמטרים שהוזנו למקלדת. כשמפעיל מכונת היציקה נוטל את הסרט של העבודה הבאה בתור, הוא בודק את הכיוונונים ומשווה אותם עם הכיוונון הנוכחי של המכונה, ומשנה את הדרוש שינוי, ואז מזין את סרט הנייר, מהסוף להתחלה, ומתחיל את פעולת המכונה. ההוראות הראשונות שהמכונה קוראת הם הוראות כיוונון הרווחים שהסדר ניקב אחרי הקלדת השורה האחרונה. מכונת היציקה יוצקת תו אחרי תו, מהאחרון עד לראשון, כאשר מידי פעם מגיעה הוראת "שורה חדשה" עם מידע על רוחב הרווחים בשורה הקודמת, עד לסיום השורה הראשונה, ואז ההוראה הראשונה שהוקלדה - עצור!
[[קובץ:Monotype-Taster-1965.jpg|ממוזער|מקלדת המונוטייפ. הקלידים מסודרים בתצורת QWERTY החוזרת על עצמה מספר פעמים, בשני חצאי המקלדת, כשכל מופע מיועד לסידור בגופן אחר - כתב מוטה או מודגש, גודל אחר, עיצוב גופן שונה, או שפה אחרת. קלידים נוספים משמשים לסימני פיסוק וסמלים נוספים, ואחרים להזנת פקודות סדר כמו שורה חדשה והגדרת רוחב הרווחים. מעל המקלדת גליל נייר שמהווה את "שלב הפלט" של מערכת החישוב הבנויה במקלדת. מעל הגליל נמצא מנקב הסרט, או "שלב הפלט" של המקלדת עצמה.
המקלדת מונעת באוויר דחוס.]]
=== המקלדת ===
מקלדת המונוטייפ בנויה משתי טבלאות קלידים זו לצד זה (בדגמים המוקדמים ביותר הייתה רק טבלה אחת). בכל טבלה כזו כמה מאות קלידים, כשהמספר המדויק משתנה מדגם לדגם. בכל אחד מחצאי המקלדת כמה מערכות אותיות, מסודרות בתצורת [[QWERTY]], כשכל מערכת כזו מיועדת לסידור אות בגופן שונה, בהרבה או בקצת. מערכת אחת יכולה להיות מיועדת לאותיות "ישרות" קטנות, ומערכת שנייה לאותיות גדולות. מערכת שלישית ורביעית יכולות להיות עבור כתב מוטה - שוב, מערכת אחת לאותיות קטנות, ושנייה לגדולות. בדומה, מערכות חמישית ושישית יכותות לשמש לכתב מודגש. ניתן לשנות את הייעוד של כל מערכת - למעשה של כל מקש, למשל כדי לסדר טקסט בשפה נוספת, כמו יוונית, אותיות קיריליות, עבריות, ערביות, וכן הלאה.
מקשים נוספים מיועדים למספרים, סימני פיסוק, סמלים, רווחים קבועים, וכן הלאה. עוד מקשים מיועדים להזין למכונה, או לנקב לסרט, הוראות הנוגעות לעבודת ההדפסה, כמו "שורה חדשה", "רוחב הרווח הוא כך וכך", או "סיום העבודה.
התוצרת של המקלדת היא הסרט המנוקב. מנקב הסרט נמצא בחלקה העליון של המקלדת, והוא מופעל באמצעות אוויר דחוס, לפעולת הניקוב עצמה, וכן לקידום הסרט. פעולת מקשי התווים היא לנקב בין שניים לארבעה חורים: חור אחד או שניים בטור אחד, לציון "עמודה", ובטור שני לציון "שורה". בכל אחד מהטורים 14 נקודות שונות לניקוב, כשכל מיקום מציין עמודה או שורה אחרת. בדגמים מתקדמים יותר בהם נוספו עמודות ושורות, משתמשים לפעמים בזוג נקבים לציין עמודה או שורה.
====== יישור ======
כל הקשת מקש, בנוסף לניקוב הסרט, גורמת גם לתזוזת מחוון או סיבוב גליל במערכת החישוב שנמצאת מעל מערכת הקלידים ומתחת למנקב הסרט.
הסדר מסתכל במחוון ובגליל הנייר כדי לדעת מה אורך השורה שהוקלד, כאשר כאן, "אורך השורה" לא מתייחס למספר התווים שהוקלדו, אלא לסכום הכולל של רוחב הגופנים של האותיות השונות בשורה. כאשר רוחב השורה קרוב מספיק לרוחה העבודה הנוכחית, והסדר רואה שהמילה הבאה כבר לא יכולה להיכנס, הוא מפעיל את מערכת החישוב המכנית, שמספקת לו שני מספרים. שני המספרים הללו הם תוצאת החישוב, ומייצגים את הרוחב המתאים לרווחים בשורה: בהינתן רוחב השורה מצד אחד, וסכום רחבי התווים שהוקלדו מצד שני, המערכת "יודעת" מה חסר כדי שהשורה תמלא את מלוא הרוחב המוקצב. במהלך ההקלדה, בנוסף לחישוב הרוחב, גם נספרים הרווחים. מערכת החישוב מחלקת את הרוחב החסר במספר הרווחים, לקבלת המידה בה יש "לנפח" את הרווחים כך שהשורה היצוקה תיושר לימין ולשמאל. המידה הזו מיוצגת על ידי שני מספרים, בין 1 ל-15: המספר הראשון הוא ביחידות של 0.005" (חמש אלפיות אינץ', או
<br />
=== מכונת היציקה ===
| |||