פלדנקרייז – הבדלי גרסאות

[[חוק ובר-פכנר]] מתאר תכונה פיזיולוגית יסודית של האורגניזם האנושי: היות היחס בין שינוי בעוצמת גירוי לשינוי בעוצמת תחושת הגירוי [[לוגריתם|לוגריתמי]]. כלומר, כשעוצמת הגירוי משתנה בטור גאומטרי עוצמת תחושת הגירוי משתנה בטור חשבוני. כך, למשל, כאשר עוצמת גירוי מסוים מוכפלת פי שלוששלושה, עוצמת תחושת הגירוי עשויה לעלות בדרגה אחת בלבד, וכן הלאה. החוק מתאר גם את המכניזם של התופעה הידועה כסף התחושה (Differential threshold): על מנת להנמיך את סף התחושה (להיות מסוגלים להרגיש שינויים יותר ויותר קטנים) יש להנמיך את עוצמת הגירוי ההתחלתי או להגביר את עוצמת השינוי. התופעה שכיחה מאוד בחיי היומיום. לדוגמה, זאת הסיבה שבאולם הקולנוע האורות כבויים והמסך גדול: ככל שנוכל לראות אותו יותר טוב. האולם גם מבודד אקוסטית והפסקול של הסרט מושמע בווליום גבוה: מאותה הסיבה בדיוק. כדי שנוכל לשמוע את הפסקול טוב יותר. זאת גם הסיבה ששיעורי פלדנקרייז, כעיקרון, יהיו איטיים, עדינים, ויתנהלו פעמים רבות על הרצפה, בשכיבה. כל זאת כדי לנטרל במידת האפשר את כוח המשיכה ולאפשר תחושה יותר ויותר דקה, להבחין בהבדלים יותר ויותר קטנים, בניואנסים, בבני ניואנסים וכן הלאה; ההבחנה במה שעד עתה לא היה מובחן היא המאפשרת שינוי. עתה ניתן לפעול אחרת, אם רוצים. כך על-פי שיטת פלדנקרייז.