פליטים יהודים ממדינות ערב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסיר את ההגנה מהדף "פליטים יהודים ממדינות ערב": מוגן זמן רב: מלחמת העריכה היתה לפני כ-8 שנים |
|||
שורה 81:
==סקירה לפי מדינה==
[[קובץ:משפחות בעיראק אורזות לקראת העלייה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחות בעיראק אורזות לקראת העלייה ארצה 11.5.1951]]
הנסיבות ליציאת הקהילות היהודיות ממדינות ערב היו שונות בין ארץ לארץ. כמעט בכל ארצות ערב התרחשו פרעות אלימות נגד יהודים, אשר גרמו לנזק וחרדה שחיזקו את מגמת בריחת היהודים. בארצות מסוימות, כגון [[מצרים]], היהודים גורשו מהמדינה בהוראת הממשלה, ובמדינות אחרות הממשלות נקטו באמצעים שונים כדי לעודד את עזיבת היהודים. לעומת זאת במדינות כגון [[סוריה]] הוטלו מגבלות על עזיבת היהודים, ואלה נאלצו להימלט מהמדינה בחשאיות או בעזרת שוחד. בארצות [[המגרב]] היהודים עזבו בעיקר על רקע האלימות וחוסר היציבות שליוו את המאבקים הלאומיים הצפון אפריקאים לעצמאות מ[[צרפת]], אך גם לעיתים על רקע הסלידה שיצרה התקשורת המקומית כלפי ישראל לאור המצב והמלחמות בישראל. סלידה שהושלכה לכיוון היהודים המקומיים, ומתוך חשש למעמדם העתידי במדינות צפון אפריקה העצמאיות.
על פי פרופ' [[נורמן סטילמן]], חוקר תולדות [[יהדות ארצות האסלאם]], מקובל בקרב היסטוריונים לחשוב ששילוב כוחות דחיפה (Push) ומשיכה (Pull) גרמו ליהודים לעזוב את ארצות ערב. כלומר, בזמן שגורמים כגון פרעות, סנקציות, מגבלות, פחד לגבי עתידם ויחס חברתי עוין גרמו ליהודים לרצות להימלט מארצות ערב, [[הקמת מדינת ישראל]] מצד שני עוררה את רצונם של רבים לעלות ל[[ארץ ישראל]]. השילוב בין הגורמים דחפו את היהודים אל מחוץ לארצות ערב לכיוון מדינת ישראל.{{הערה|Norman A. Stillman, '''Middle Eastern and North African Jewries Confront Modernity: Orientation, Disorientation, Reorientation''', in: "Sephardi and Middle Eastern Jewries: History and Culture in the Modern Era", Indiana University Press, Jan 1, 1996, p. 59.}}
| |||