איליה קפיטולינה – הבדלי גרסאות

הממצא ה[[אפיגרפיה|אפיגרפי]] מירושלים בתקופה הרומית נאלץ אף הוא להתמודד עם דלות ממצאים המקשה על גיבוש תמונה כלשהי של העיר וחייה. הרושם הראשון המתקבל מניתוח הממצאים הוא מעבר חד בין ירושלים היהודית של תקופת בית שני, המשופעת בעשרות כתובות המשקפות עיר יהודית גדולה ותוססת, מרכז תרבותי ויעד לעלייה לרגל - לבין איליה קפיטולינה עד תקופת קונסטנטינוס, כשהממצאים המיוחסים לתקופה זו הם דלים ביותר ובתוך חוסר זה בולט היעדרן המוחלט של כתובות יהודיות-עבריות, עדות למהפך שעברה העיר. הכתובות עד ימי מרד בר כוכבא ספורות ולמעשה זוהו 2 שברי כתובות מ[[שימוש משני]], אחת מהן על עמוד בחפירות באזור הר הבית שנחקקה לאחר המרד הגדול ומוקדשת לאספסיאנוס ולטיטוס על ידי מפקד הלגיון העשירי ששמו נמחק.{{הערה|1=בנימין איזק "כתובות מירושלים לאחר המרד הראשון" בתוך "ספר ירושלים — התקופה הרומית והביזאנטית 638—70". הוצאת יד בן צבי ירושלים תשנ"ט. העורכים: יורם צפריר ושמואל ספראי. עמוד 168}}

 

 

ייסוד איליה קפיטולינה ומרד בר כוכבא אינם משתקפים בכתובות שנחשפו בעיר. רוב הכתובות מהתקופה הרומית נמצאו בחלק הצפון-מערבי של ירושלים, אך לא ברור בהיעדר מידע ממקורות מחקר אחרים מהי משמעות עובדה זו. על הכתובות נחקקו בשפה ה[[לטינית]] והשמות המוזכרים בהם הם שמות לטיניים, וזאת בניגוד מוחלט לממצאים בארץ ובמזרח התיכון אך בהתאמה לממצאים במפקדת [[הלגיון השלישי קירנאיקה]] ששכן ב[[בוסרה]] שב[[עבר הירדן]] בירת [[ערביה (פרובינקיה)|הפרובינקיה ערביה]], בהן הכתובות הרשמיות נכתבו בלטינית בעוד הכתובות האזרחיות של האוכלוסייה האזרחית מקומית שלא הושמדה ונעלמה נכתבו ביוונית. הקבלה מעניינת נוספת קיימת על העיר [[בעלבק]] שבה לא חנה לגיון אך הייתה מרכז פולחן רומי לאלים הקפיטולינים ובה התיישבו אזרחים רומים - חיילים משוחררים וגם בה הייתה השפה הלטינית לשפה ראשית ולא רק רשמית עד לעליית הנצרות. מאפיין אחר של הכתובות המעטות שנחשפו הוא ההתייחסות לנושאים צבאיים ומיעוט הכתובות האזרחיות או של אנשים פרטיים. ממצאים אלו מעידים כי איליה קפיטולינה הייתה עיר רומית בעלת הרכב אוכלוסייה הומוגני למדי של אזרחים רומים רובם אנשי צבא.