איליה קפיטולינה – הבדלי גרסאות

בחפירות הארכאולוגיות של ירושלים בולטים בהיעדרם ממצאים מהתקופה הרומית,; ההנחה היא כי איליה קפיטולינה הייתה בעיקרה עיר צנועת ממדיםמימדים ובנויה בדלילות. אףמעט עלהעדויות פישכן שנמצאונמצאו ממצאיםמאפיינות שמאפיינים בעיקרםבעיקר מבנים פשוטים - כגון שרידי רעפים וצינורות חרס,; נמצאו מעט מאוד שרידים של מבנים שאותםאותם ניתן לתארך וליחס לאיליה קפיטולינה.{{הערה|1=The Urban Layout of Aelia Capitolina: A New View from the Perspective of the Temple Mount YZ Eliav - Schäfer, P.(Hg.): The Bar Kokhba War Reconsidered 2003}}

תוכנית איליה קפיטולינה תאמה את המקובל בתכנון אורבאני בתקופה הרומית, בעיר נסללו רחובות ישרים ככל האפשר שהצטלבו אחד עם השני ונבנו תוך התחשבות במציאות הטופוגרפית. בירושלים החרבה מציאות זו הוכתבה על ידי מתחם הר הבית, והקטעהקטע הדרומי של החומה המערבית ומצודת העיר, שבהןשבהם נבנהשכן (ככל הנראה) מחנה הלגיון העשירי. ב[[כרוניקון פסחלה]] שנכתבמן ב[[המאה השביעית|מאה השביעית]] לספירה, ונסמך על כתבים הקדומים לו, יש התייחסות לבניית איליה קפיטולינה על ידי [[אדריאנוס]].,{{הערה|1= Chronicon Paschale - Volume 1. ed. L. A. Dindorf, Bonn 1832, p. 474 ; לדיון קצר מאוד, ראו: יורם צפריר, 'התקופה הרומית המאוחרת 70–324 לספירה', בתוך: ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי: הממצא הארכאולוגי והאמנותי, כרך ב (עורך: יורם צפריר), הוצאת יד בן צבי, 1984, עמ' 67.}} ותיאור קצר של חלקכמה ממבנימבני הציבורציבור בעיר. כך: מוזכרים 2שני [[בית מרחץ|בתי מרחץ]] ציבוריים, תיאטרון, מבנה הקרוי '''טריקאמרון''' - (ככל הנראה מקדש עם 3שלוש לשכות), מבנה הקרוי '''טטראנימפון''' - (ככל הנראה מבנה לבריכה), '''דודקאפילון''' - (מבנה בן 12תריסר שערים), ומבנה הקרוי '''קודרה'''. ממבנים אלו לא נותר אף שריד ואין יודעיודעים היכן עמדו.

בתוך מערך הרחובות ה[[כאוס|כיאוטיכאוטי]] והמפותל של [[העיר העתיקה]] של ירושלים בולטים רחובות הנמשכים לאורך ולרוחב העיר, בקו ישר, ומצטלביםוהמצטלבים אחד עם השני ב[[זווית ישרה]], לפי כמתווההמתווה קלאסיהקלאסי של תוכנית ערים רומית ובהתאמה לתמונת-מפת ירושלים הידועה כ[[מפת מידבא]]. מתווה זה שנסקרנסקר עוד במהלך המאה ה-19 על ידי [[צ'ארלס וילסון]] ובא ליד סיכוםומיוצג במפת איליה קפיטלינהקפיטולינה ששרטט חוקר ירושלים [[לואי-איג ונסאן]] בשנת [[1912]]. עד היום מהווה מפה זו את הבסיס להצגתלהצגה ושחזור של איליה קפיטולינה, והיסוד לגישה המחקרית הקובעת כי רחובות ירושלים בת זמננו מוקרניםמושפעים על תוואימתוואי העיר הרומית, שהייתה הבסיס לעיר הביזנטית, ואלווזו שימשוהיתה אתתשתית העיר [[ירושלים בתקופה המוסלמית|הערבית]], [[ירושלים בתקופה הצלבנית|הצלבנית]] והעיר ו[[ירושלים בתקופה העות'מאנית|העות'מאנית]], וכלוהערים ערים אלוהללו הושפעו מהטופוגרפיה של ירושלים שלבימי ימיהבית בית שניהשני.{{הערה|1=# The Archaeology of Roman Palestine; Mark Alan Chancey and Adam Lowry Porter; Near Eastern Archaeology Vol. 64, No. 4 (Dec., 2001), pp. 164-203 }}

הרחובות העיקריים של העיר נמתחו מ[[שער שכם]] לכוון דרום. רחוב אחד ראשי חצה את העיר לשניים, ובמרכז העיר, במקום בוהוא מתפצל הרחוב לשלושה שווקים הצטלב הרחובומצטלב עם [[רחוב דוד]], הנמתח מזרחה מ[[שער יפו]]. רחובציר אורך ראשי זה מתאים לרחוב הידועשנודע בתקופהמהתקופה הרומית כ[[קארדו|קארדו מקסימוס]]. רחוב ראשי נוסף יצא דרומה מרחבת השערשער שכם ('שער דמשק' באנגלית) ושימש כקארדו משני, אך נמשך לאורךבנתיב ציר התנועה הטבעי של העיר לאורך [[הגיא המרכזי]], על תוואי הרחוב הראשי של ירושלים שלמימי ביתהבית שניהשני.

* '''קארדו מקסימוס''', או(הקארדו ה[[קארדו]]המערבי המערביבירושלים), היה רחוב האורך הראשי של העריםבערים הרומיות. אולם בירושלים נבנו שני רחובות אורך ראשיים, בהתאם לטופוגרפיה של העיר. במפלס הכניסה של [[שער שכם]] (מקומו של השער הרומי) נחשף קטע של ריצוף אבן מימי איליה קפיטולינה. מידותיו של קטע זה –: רוחבו נע בין 6–10 מ' ואורכו כ 30 מ'.; נחשפו שם אבני ריצוף גדולות ועבות, שחלקן מגיעות לאורך של כ־2 מ'. חלק מהאבנים מחורצות על מנת למנועלמניעת החלקה של עגלות ובהמות, והן שחוקות מאוד. זו הייתה רחבת הכניסה של השער הראשי לעיר. כאן עמד ככל הנראה עמוד ועליו פסלפסלו של [[אדריאנוס]] מייסד העיר האלילית. מעמוד זה נהגו הרומאים למדוד את המייליםהמרחק בין עיר לעיר, בשמשו כ"[[אבן מיל]] ראשית". העמוד עדיין מצוין ב[[מפת מידבא]] המתוארכת לסוף [[התקופה הביזנטית]] (תחילת המאה ה-7), וזכרו קיים עד היום בשמובשם הערבי של שער שכם -: באב אל-עמוד. מרחבה זו נמשכו, כאמור, שני רחובות קארדו - האחד לאורך רחוב הגיא של ימינו עד לאזור שערלשער האשפות, והשני לאורך רחוב בית-הבד של ימינו ועד למפגש עם רחוב דוד. הקטע המוכר של רחוב זה, הקארדו שברובע היהודי שנמצא מדרום לרחוב דוד ונחשף על ידי פרופ. אביגד בתחום הרובע היהודי, נבנה (כך נראה על פי העדויות בשטח) רק בשלהי התקופה הביזנטית על ידי יוסטיניאנוס, וככל הנראה לא קדם לו באזור רחוב רומאי, כפי שחשבושהניחו שניםפעם רבות במחקרהחוקרים. הקארדו כלל רחוב מרוצף אבנים גדולות, שדרות עמודים משני צידיו, מדרכות מקורות וחנויות.

* '''הקארדו המזרחי''', או הקארדו המשני, או "קארדו ולנסיס".: במפת מידבא מופיע רחוב המקביל לקארדו מקסימוס ושרידים מרחוב זה נחשפו על ידי חוקרים שונים. רחוב זה זכה לכינויקרוי הקארדו המזרחי. השרידים נחשפו בארבעה קטעים, המצויים כולם בציר אחד העובר בקו צפון-דרום,. קטע שלם מרוצף - ובצידו בסיסי עמודים - נחשף מחוץ ל[[חומות ירושלים|חומת העיר]] של ימינו ליד [[שער האשפות]]; קטעים נוספים נחשפו לאורך ה[[טירופיאון]] ובהם חנויות חצובות. החוקרים משערים כי הקארדו המזרחי וחלקו הצפוני של הקארדו מקסימוס נבנו במהלך התקופה הרומית, ואילו החלק הדרומי של הרחוב המערבי הוסף בתקופה הביזנטית.{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/site_Item_heb.asp?id=49 על אודות הקארדו המזרחי בירושלים הרומית-ביזנטית ] מאמר באתר [[רשות העתיקות]]}}