תרבות פופולרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור למוזיקה פופולרית |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 1:
המונח '''תרבות פופולרית''' כולל שלל פעילויות תרבותיות ואמנותיות בחברה המודרנית, כגון [[קולנוע]], [[טלוויזיה]], [[מוזיקה פופולרית]], מסעות פרסום, [[עיתונאות|עיתונות]], [[אופנה]], ספרות פופולרית וספורט תחרותי ועוד. התרבות הפופולרית מתייחסת לפעילויות אלה ואחרות כפי שהן מתבטאות באירועים ובמוצרים, אך גם בייצוגיהם באמצעי התקשורת השונים. למעשה אפשר לומר שהתרבות הפופולרית כוללת את רוב המוצרים והאמנויות של התרבות העכשווית, מלבד מה שמכונה "התרבויות העיליות" או "[[אמנות יפה]]". מונח זה החל לשמש את חוקרים בתחום [[לימודי תרבות|לימודי התרבות]] במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 כדי לציין את כלל התכנים והצורות התרבותיות שהתפתחו במאות ה-19 וה-20 בתחומי המדיה והתעשיות התרבותיות.
ניתן לייחס את תחילת היווצרותה של התרבות הפופולרית במשמעותה הנוכחית לשינוי התרבותי העמוק שהתרחש בקרב המעמדות השכירים והעירוניים בארצות המערב עם הופעתם של מוצרים וטכנולוגיות של ה[[חרושת התרבות|תעשיות התרבותיות]] בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. שנוי זה הצמיח שתי הגדרות שהיו מקובלות למונח תרבות פופולרית - הראשונה מזהה את הפופולרי עם מסחריות ותפוצה רחבה, והשנייה מכלילה בתרבות פופולרית את הפעילויות התרבותיות שה"עם" עושה, בהנגדה לפעילויות תרבותיו של האליטות - התרבות הגבוהה. גישה אחרת רואה את היחס בין התרבות הפופולרית לתרבות הגבוהה כתהליך מתמיד שבו צורות תרבותיות מסוימות מקבלות העדפה ותמיכה מצד המערכת הארגונית והמוסדית, בעוד צורות אחרות מודרות ומונמכות. אולם מדובר בתהליך דינמי היוצר זרימה ותנועה של תכנים בין שתי הקטגוריות כתוצאה מיחסי כוח משתנים
[[קובץ:HulaHoopKids.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הולה הופ]] - טרנד אופנתי רווח ב[[שנות השישים]], שהפך אופנתי שוב ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]]]
שורה 27:
== משמעות התרבות הפופולריות על פי גישות תאורטיות שונות ==
=== תרבות פופולרית כתרבות המון ===
דוויט מקדונלד({{אנ|Dwight Macdonald}}
גישתו זו של מקדונלד מאפיינת את תקופתו, אולם תהליכי הערעור על המוסכמות והצמיחה של תופעות תרבותיות חדשות שבאו לידי ביטוי בולט במהלך שנות הששים בעיקר בארצות הברית, אך גם במערב אירופה החלישו עמדות שמרניות אלו. בשלב זה המונח תרבות פופולרית החליף את המונח תרבות ההמון, כדי להתרחק מהקונוטציה השלילית שנלוותה אל תכניו ואל ההשפעות החברתיות והתרבותיות שיוחסו להם בתודעה הציבורית ובעולם המחקר, וכדי לשמור על נייטרליות שתאפשר חקירה שאינה משוחדת של התחום. עם זאת, הוסיפו העמדות האליטיסטיות להתקיים, הן במחקר והן בדעת הקהל
יש הרבה מן המשותף בין גישתו של מקדונלד לגישתם של [[מקס הורקהיימר]] ו[[תאודור אדורנו|תיאודור אדורנו]] כפי שמבוטאת במאמרם משנת 1947 "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים"
=== תרבות פופולרית כאמנות ===
לעומת הגישה השמרנית הרואה את תוכני התרבות הפופולרית כנחותים, ריצ'רד שוסטרמן{{אנ|Richard Shusterman}}
=== תרבות פופולרית כתרבות צריכה ===
[[תרבות הצריכה]], כפי שהתפתחה במהלך המאה ה-20, יצרה מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של [[מוצר]]ים ושירותים כערך מרכזי. החיים בחברה המודרנית נעשו מזוהים עם בניית סגנון חיים המבוסס על התחדשות תמידית, תוך הבטחה שזו הדרך לאיכות חיים טובה יותר. התרבות הפופולרית מספקת תכנים, דימויים ומשמעויות המניעים את קיומה של תרבות הצריכה - בפרסום, בסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, בדיווחים על חיי ידוענים ועוד
== תחומי מחקר ==
העיסוק המחקרי בתכניה השונים של התרבות הפופולרית נעשה מתוך נקודות מבט וגישות תאורטיות שונות ובאמצעות שיטות מחקר שונות. לדוגמה
*חקירת השאלה מדוע תוצרי התרבות הפופולרית נתפסים כנחותים ביחס לאמנויות היפות.
*משמעותם האידאולוגית והחברתית של תוצרי התרבות הפופולרית מנקודת מבט [[מרקסיזם|מרקסיסטית]].
|